כישורית מרושתת – Colus hirudinosus

היום לראשונה בבלוג שלי, אני מציגה פטריה. לא פטריה סטנדרטית, אלא יוצאת דופן בצורתה.

לפני שאני אדבר עליה, אני חייבת הקדמה:

פטריות הן בעיה. הן משנות מאד את צורתן, ריחן, ומראן בגילאים שונים, ובתנאי סביבה שונים. כמות המים בקרקע, העץ שצומח ליד, אחוזי המינרלים השונים בקרקע – כולם משפיעים על צורת הפטריה. ולכן פעמים רבות קשה להגדיר אותן.

במיוחד קשה להגדיר על פי תמונה.

 ישנן פטריות רעילות מאד, וישנן טעימות מאד. וצריך להיות מומחה עם ותק על מנת להבדיל בינהן. ולפעמים – יש ספק. לא בטוחים מה יש לנו ביד.

כמה אנשים מאד חכמים אמרו לי:

בפטריות, אם יש ספק – אז אין ספק. לא אוכלים, לא מלקטים. נקודה.

ואני חושבת שזה כלל חשוב מאד, ומקפידה לנהוג לפיו. אם אני לא בטוחה ב-100% שהפטריה שמצאתי היא פטריה אכילה, אני לא אאסוף אותה.

אחרי ההקדמה, אני יכולה לעבור לספר לכם על הפטריה הזו, שאצלה אין ספק: היא לא פטרית מאכל. הפטריה שאני מציגה היום היא כישורית מרושתת.
יפה, נכון? מאד מיוחדת.
היא מתחילה בתור "ביצה" לבנה ועגולה – כמו בתמונה הבאה, למרגלות הפטריה –

מן הביצה הלבנה, בוקעת הפטריה הכתומה-אדומה. גובהה כ-5 ס"מ, לעתים מעט יותר. כאן היא מצולמת עם מטבע, בשביל לקבל קנה מידה לגודלה:

הנבגים של הפטריה הזו (שבאמצעותם היא מתרבה) נמצאים בתור ריר ירקרק שאפשר לראות בראש האדמדם של הפטריה –

והפעם, אתם יכולים לשמוח שאני לא יכולה להעביר ריחות דרך המחשב – כי למרות יופיה, הפטריה הזו מ-ס-ר-י-ח-ה. הריח העז והברור מושך זבובים רבים, כמו בתמונה הזו, שצלמה אמא שלי:

הפטריה הזו, כמובן, אינה טובה למאכל. אני גם לא חושבת שהייתי רוצה לנסות לאכול משהו שמריח כאילו הוא כבר עבר מערכת עיכול אחת או יותר…

ולכן אני מסתפקת בתמונות. הצבעוניות שלה – הביצה הלבנה, הזרועות הכתומות והרשת האדומה – מאד יפות.

חלק מהתמונות צלמתי אני, בגלבוע (1/2010) ; וחלק צלמה אמא שלי ברמת הנדיב (12/2009).
תודה לאמא שלי שהרשתה לי להציג גם את התמונות שלה!

כתמיד, מוזמנים מאד להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!