On the Road again

 

זוכרים את אוגוסט האחרון? אני זוכרת היטב… ועוד יש לי הרבה מה לספר עליו. נסענו לנו מ-Lassen Volcanic National Park אל Yosemite National Park, ובדרך ראינו הרים, אגמים, עיירות, עצים מרשימים… אני, כמובן, התמקדתי בפרחים.

חלק מהם אני אציג היום.

 

 

הפרח הראשון צולם מוקדם בבוקר, ולא בטבע… בערוגה של המלון ששהינו בו בעיירה Bridgeport. זוהי אקילגיה – Aquilegia – ששמה העממי הוא Columbine, ואת בת משפחתה האדומה פגשנו בפארק לאסן. האקילגיה היא ממשפחת הנוריתיים. רק שזהו מין תרבותי (או לפחות, מין שגדל בתרבות ולא בר)

 

 

מהעיירה הזו נסענו, כזכור, אל עיירת הרפאים Bodie. הנסיעה אל Bodie לא קלה – יש לרדת מהכביש, ולנסוע כמה וכמה קילומטרים (או יותר נכון, מיילים) בדרך עפר. לאורך הדרך פרחו פרחים:

 

 

ואני כמובן עצרתי את כולם, כדי לראות אותם מקרוב. הם נראו לי דומים לפרגים –

 

 

אך הם היו קוצניים וגדולים יותר. והצבע, כמובן שונה לחלוטין. זהו ארגמון – Argemone munita – והוא אכן ממשפחת הפרגיים. שמו העממי הוא פרג קוצני – Prickly Poppy, ומשמעות השם הלטיני הוא ארגמון מוגן (כנראה כי הוא מוגן על ידי הקוצים שלו). אחד מקרובי המשפחה שלו, ארגמון מקסיקני, התגלה לאחרונה כמין פולש בארץ, באיזור עתלית.

 

 

הגענו אל Bodie – בעיירה, בין הבתים, שמתי לב בעיקר לקוץ אחד. הקוץ פרח, והיה שרוע על הקרקע:

 

 

הפרח הזה הוא ממשפחת המורכבים. הפרח מורכב מהמון פרחים זעירים. והוא ורוד, וקוצני. ישנם כמה וכמה מינים דומים לו בארצנו – וזיהו לי אותו בתור Cirsium  scariosum – מין של קוצן.

 

 

הפעם הפרחים שלי הקשו על המומחים המוכרים לי, אז פניתי לאתר הגנים הבוטניים של אוניברסיטת British Columbia, ואת רוב הפרחים פה הם זיהו עבורי.

 

 

נסענו לנו חזרה מBodie אל הכביש, ולאורך דרכי העפר שמתי לב לפרחים נוספים. עצרנו לצלם –

 

 

הפרח הזה היווה אתגר עבורי – גם אתגר צילומי, כי הוא התנדנד ברוח(ולכן היד שלי אוחזת בצמח מלמטה…) והוא קטן מאד, וגם אתגר זיהוי – כי לא היה לי מושג מה זה.

 

אז צלמתי גם את הפרי –

 

 

והמומחים זיהו לי אותו בתור Epilobium brachycarpum – כלומר, ערברבה קצרת-פרי, ממשפחת נר הלילה.

 

המשך יבוא…

 

כל הפרחים צולמו בהרי הסיירה נבאדה, בקליפורניה, 17.8.2009

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

 

 

…ולגבי שם הרשומה – נזכרתי בשיר country ישן של וילי נלסון, שמאד מתאים לי לסיירה נבאדה.