עיירת הרפאים בודי

אחד הדברים שקליפורניה – ובמיוחד ההרים בקליפורניה – מפורסמת בו – זה הזהב. או נכון יותר, מחפשי הזהב.
החל מאמצע המאה ה-19, אלפים נהרו אל קליפורניה, וחיפשו את מזלם במכרות ובנהרות. הרבה זהב נמצא, אבל לא רבים התעשרו ממנו.
בכל איזור שבו נמצא זהב – הוקמה עיירה. גודל העיירה היה ביחס ישר לכמות הזהב. אך כשהזהב אזל – התושבים נטשו – ונותרה עיירת רפאים – Ghost Town.
כזו היא העיירה בודי – Bodie.

בשנת 1859 הגיע לאיזור הזה אדם ששמו וויליאם ס. בודי, ומצא פה זהב. הוא הקים  מכרה – ובעקבותיו הגיעו עוד אנשים, ונחצבו עוד מכרות. בודי עצמו נהרג בסופת שלגים בשנת 1860, ולא זכה לראות את העיר שוקקת החיים שנקראה על שמו.

העיירה גדלה במהירות – תוך 20 שנים, בשנת 1879, כבר גרו בה כ-10,000 תושבים! המקום משך אליו רבים, אך בינהם היתה אוכלוסיה ידועה לשמצה – גנבים, פושעים,  רוצחים ושודדים, פורקי עול למינהם מלאו את העיר. ממש No-Name City, כמו בסרט הנפלא Paint Your Wagon.
כשהזהב התחיל לאזול, והסיפורים על זהב ב-tombstone באריזונה וב-Butte במונטנה היו מפתים – רוב מחפשי ההרפתקאות המשיכו הלאה, והעיר הפכה להיות נורמטיבית יותר – גרו בה משפחות, הוקמו כנסיות; אפילו רובע סיני – Chinatown – היה בעיר.
אחת הכנסיות – הכנסיה המתודיסטית – עומדת עדיין על תילה –

אנחנו טיילנו בעיירה, והצצנו דרך החלונות לתוך הבתים, לראות מה נשאר בהם. הנה מוטי והעננצ`יקים מציצים:

הנה כמה מן הדברים שראינו בבתים – לא היה הרבה. העזובה גדולה. העיר ננטשה סופית רק בשנות ה40 של המאה ה20, לאחר שהזהב אזל מזמן, החורפים הקשים הכבידו – וחלקים נכבדים מהעיר נשרפו.

בעיר היו 65 פאבים –  Saloons – שבהם כל הפושעים יכלו לקבל את מה שהם רצו – כלומר, וויסקי וזונות.

היה גם מלון בעיר, ובו ראינו את מרכזיית הטלפונים העירונית, את אולם הביליארד וגם מכונת כתיבה עתיקה ויפה.

בחנות הכללית – הGeneral Store – עדיין יש קופסאות שימורים ותיבות על המדפים. אני התפעלתי במיוחד מהקופה וממטחנת הקפה –

כמובן, היה בית ספר בעיר – ואת הכיתה בקומה התחתונה השאירו מסודרת, כדי שנחשוב שהנה-עוד רגע, יחזרו הילדים לשיעור.

אפילו גלובוס היה להם –

כזכור, לב העיירה היה המכרות. הנה, למשל, מנורות הכורים –

הנה המעלית של אחד המכרות – שהורידה אנשים למכרה והעלתה אותם ממנו –

אפשר למצוא בעיר גם כמה מעגלות המכרה. רוב המכרות נסגרו בסביבות 1915, כי כבר לא היה רווחיים. החלק האחרון שנותר פעיל נסגר רק ב-1942, בעקבות צו ממשלתי שסגר את כל המכרות בתקופת מלחמת העולם השניה.

בודי היא מהמפורסמות והגדולות מבין ערי הרפאים של האיזור, ולכן – למרות המיקום המרוחק שלה, מגיעים אליה אנשים רבים. זה – למען האמת – קצת פוגם באווירה של "העיר הנטושה"… בכל זאת, השתדלתי לצלם רק מראות אותנטיים של העיר, עם כמה שפחות תיירים.

כבר ציינתי שהעיר סבלה משריפות – ואחד הבניינים החשובים בה הוא בנין מכבה-האש, שבו יש ציוד כיבוי אש ועגלות עם מיכלים למים

הפעמון שבראש הבנין צלצל בכל פעם שהיתה שריפה, ולפי הכתוב בהסברים – הוא צלצל פעמים רבות…

אמנם רוב העיר היתה מורכבת מכורים, אבל היתה גם תעשיה נלווית. למשל, מנסרה לחיתוך קורות עצים –

השירותים באותה תקופה לא נבנו כחלק מהבית. הם היו חיצוניים – outhouse – ביתנים קטנים ומשעשעים ליד בתי המגורים –

האדם העשיר ביותר בעיר לא היה כורה, כמובן – כי אם סוחר בשם ג`יימס ס. קיין, שדאג להביא סחורות שונות לעיר, לבנות את הנגריה וכדומה. הבית שלו יפה ומפואר, והיה לו חלון גדול – שמאחוריו חממה, ובה הוא גידל ירקות. עם תום הזהב, ודעיכת העיר – הוא קנה עוד ועוד חלקים ומבנים מהעיר, ניסה להחזיק אותה ולתפעל חלקים ממנה למען אנשים שעדיין גרו שם. בשנת 1920 גרו בעיר 120 אנשים, והמספרים הלכו וקטנו.

הטיול בעיירה היה מעניין מאד- אפשר לראות איך חיו האנשים בראשית המאה הקודמת, איך הם התמודדו עם החורף הקשה והשלגים של האיזור.
המעניין מכולם היה המוזיאון, שבו רוכזו רוב החפצים שנשארו שלמים מתוך העיירה.

 כיום גרים בעיר שני אנשים – שניהם Rangers של המתחם, ששומרים עליו. הבית שלהם הוא בעצם בעיירה Bridgeport הסמוכה (כחצי שעה נסיעה) – אך שני בניינים בעיר שופצו וסודרו כך שהריינג`רים יוכלו לישון שם וממש לגור באתר.
כל התמונות צולמו בעיירה בודי, קליפורניה, 17.8.2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

אני חייבת להוסיף את ה-Gospell של No-Name City מתוך Paint Your Wagon:
 
מודעות פרסומת

32 מחשבות על “עיירת הרפאים בודי

  1. זה היה מרתק!

    את יודעת לקחת לתוך טיול,,,
    מהתמונות אהבתי במיוחד את תמונת החלון של הפאב
    מסגרת העץ של הקסימה אותי
    והשיר שצירפת הוסיף לאווירה, אני מאזינה לו עכשיו בזמן שמגיבה.
    היה כייף
    תודה

    אהבתי

  2. זה היה טיול מאוד יוצא דופן בשבילנו

    רק מעט פרחים ולא טבע… אבל זה היה באמת מאוד מעניין.
    אני מאוד אהבתי את בית הספר ואת כמות צריפוני השירותים ליד המלון

    אהבתי

  3. איזה טיול יוצא דופן ומרתק.

    נזכרתי בצארלי צאפלין בסרטו "הבהלה לזהב" בתונה על העשישות רואים אפילו נעל אחד שלו.
    מצב הגלובוס מזכיר קצת את מצב הכדור הארץ במצבו העכשוי.
    עוד משהו מוכר ועכשוי בישראל.
    פושעים, ויסקי וזונות.
    האבק הרג אותי.
    אבל התמונות מקסימות.

    אהבתי

  4. איזו נוסטלגיה

    החזרת אותי אחורה בזמן
    חסרה לי רק המארחת עם השמלה הארוכה הכובע המחשוף ישובה על כסא גבוה ליד הבר וסביבה החברים (-:
    מקסיםםםםםםםםםם
    אתי

    אהבתי

  5. זה ממש מרתק

    לא ידעתי שיש עיירות כאלה שנשארו עומדות על טילן ככאילו הרגע מישהו יצא וסגר את הדלת ועוד שניה הוא יחזור:-P
    תמונות נהדרות, מענין להציץ לבתים:)

    אהבתי

  6. מעניין ,מרתק ונהדר

    ממש החזרת אותי לסרטים הנוסטלגיים המערבוניים של פעם .
    לפחות למען אלו שהתאמצו שהעיר תשרוד ,משמרים המקום וזה ייחודו .
    צילומים נהדרים ,מקום שבכייף הייתי נהנית לראות .
    תודה על הטיול הנהדר איתך
    בוקר נפלא

    אהבתי

  7. קראתי את הרשומה כשפרסמת אותה

    ולא סיימתי להתענג על התמונות
    אז לא הגבתי.
    אני קוראת אותה עכשיו פעם שניה
    ותשמעי-
    את מגלה כשרון חדש
    לא רק פרחים ופרפרים
    לקחת תמונות מדהימות וקישטת אותן כל-כך יפה במילים
    הפכת למתחרה קשה למוטי בכתיבה מעניינת ומרתקת… 🙂

    ברכות על בחירת העורך
    בפירוש מגיע לך…

    אהבתי

  8. חחחח 🙂

    בתוך הבתים, כן. אבל לרוב הבתים אין בכלל אפשרות להכנס.
    🙂
    אם ציקי יגיע לאיזור ביום מן הימים, אני חושבת שהוא כן יהנה מהביקור.
    אבל קודם שיבקר ביוסמיטי ובלאסן, זה יותר שווה.

    אהבתי

  9. בדיעבד,

    חשבתי שאולי היינו יכולים לוותר על זה – אבל זה היה ביקור מעניין, העננצ`יקים זוכרים אותו לחיוב – אז אני לא מצטערת. 🙂
    ו"להקת" השירותים ליד המלון היתה באמת משעשעת!

    אהבתי

  10. השוואות מעניינות…. 🙂

    גם אנחנו חשבנו על כל מיני מערבונים – גם על "הבהלה לזהב", אבל בעיקר על "המכורים לזהב" (paint your wagon) שצטטתי ממנו…
    נו, בתור פולניה טובה את רצה לשם ללנקות אבק ולעשות פנלים? אני חושבת שכבר 70 שנים לא עשו את זה שם… חחח 🙂 (אני מאד לא רצינית, שיהיה ברור!)
    תודה לך!

    אהבתי

  11. יש רק בעיה אחת

    והיא כמות המטיילים בעיר… עם עשרות אנשים שמסתובבים מכל כיוון זה קצת מפריע לאפקט המסע בזמן 😉

    אהבתי

  12. אני זורחת מכל המחמאות שלך… :-)))

    מוטי טוען שאין ביננו תחרות, כי אם עבודת צוות והשלמה האחד של השני 🙂
    והבלוג שלי הוא "פרחים, פרפרים **וכל מיני**" – ועיירת רפאים זה בהחלט "כל מיני" 😉

    תודה רבה לך!

    אהבתי

  13. מגניב!

    הייתי בשמחה נשאר שם איזה שנה בתור רינג`ר.
    מדהים לראות איך הכל במקום הזה עצר כאילו הזמן שם עמד מלכת,
    חבל שאי אפשר לעשות את זה עם החיים באמת.

    אהבתי

  14. תודה

    מצד אחד, זה יכול להיות מאד מעניין להיות שם ריינג`ר – גם האינטרקציה עם המבקרים, ומצד שני הבדידות – החנות הקרובה נמצאת במרחק של מעל חצי שעה נסיעה, אתה ועוד אדם אחד גרים בעיר שלמה… וישנו גם עניין החורף – 7 חודשים שלג כבד בשנה…
    בקיצור, אני הייתי מעדיפה את Jackson Hole.

    אהבתי

  15. פינגבק: Oh, What a Beautiful Morning! | פרחים, פרפרים וכל מיני

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s