היום אני מציגה את אחד הזוחלים הנפוצים בארץ: חרדון מצוי. אפשר לפגוש אותו ברוב חלקי הארץ – פרט למדבר הצחיח יותר.
החרדון אוהב שמש, ואוהב לשכב לו בשמש – ומכאן הגיע הפועל "להתחרדן"… כלומר, לשכב על סלע ולתפוס שמש.
ממש כך:
(אפולוניה, 23.5.2009)
באחת הפעמים, צלמתי לי חרדון גדול ומרשים – שישב על סלע ונדנד את ראשו מעלה ומטה, ממש כאילו הוא מתפלל. קד קידות לכל עבר. צלמתי – ובבית גיליתי את זה:
(מצפה גדות, 3.5.3007)
בתמונה ראיתי שיש שם שני חרדונים, אחד שומר ומסתכל על הסביבה – והשני שפוף יותר, צמוד לסלע.
כשבררתי, הסתבר שה"שומר" הוא זכר – זכר דומיננטי שמגן על טריטוריה ועל נקבה, שהיא שפופה ונכנעת יותר.
החרדונים לא שמעו עוד על שחרור האישה…
(אפולוניה, 23.5.2009)
קראתי קצת על החרדון, ושמחתי לגלות שכאשר הוא חש בסכנה ובורח – הוא מסוגל לעשות זאת על שתי רגלים אחוריות! מעולם לא ראיתי זאת במציאות – רק בסרטים ראיתי לטאות מתרוממות על שתי רגלים, וכלל לא ידעתי שבארץ יש לטאה שמסוגלת לעשות את זה!
(עינות סלוקיה, רמת הגולן, 13.6.2009)
תמיד חשבתי שגווניו של החרדון הם בעקרון שחורים-אפורים כהים. עד שנתקלתי בחרדון הזה ברמת הגולן. צלמתי אותו מכל הכיוונים – כי הוא היה קרוב אלי, ולא נבהל ממני – אז יכולתי להנות מהגוונים הכחלחלים הנפלאים שלו –
החרדונים הם יצורים טריטוריאליים, והקידות שלהם, כמו גם נענועי זנב – הם דרך הכרזה על טריטוריה. לזכר שליט בטריטוריה יכולות להיות כמה נקבות, וגם מספר צאצאים. רוב החרדונים לא עוברים את שנת חייהם הראשונה – הם נטרפים על ידי דורסים, ובעיקר על ידי בז מצוי.
תמונות החרדון הכחלחל צולמו ליד עינות סלוקיה ברמת הגולן, 13.6.2009
מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
מתבקש עכשיו, שאני אוסיף את השיר הנפלא "אדון חרדון" שכתבה לאה נאור ושרה דליה פרידלנד. מצאתי בyoutube סרטון של השיר הזה, מלווה בתמונות של חרדון אחר – חרדון הצב מהערבה:
מקסים הלטא הזה…
בייחוד הכחלחל… אני לא זוכר שראיתי כזה
מילדותי אני זוכר את כמויות החרדונים העצומות במוזאון הארץ (היום "מוזאון ארץ ישראל"
אהבתיאהבתי
דינוזאור מוקטן :))
אחלה תמונות.
נדמה לי שהכחול זה כשהוא מיוחם. תבדקי.
אהבתיאהבתי
עוד לא נתקלתי באחד כחלחל
יופי.
ד"ש מהחרדונים של נחל כלח.( אני תמיד פוגשת אותם באזור)
אהבתיאהבתי
יופי של צילומים
יום טוב לך
והמשך שבוע נפלא
בברכה רחל
אהבתיאהבתי
יופי של צילומים ושל חרדונים
אהבתי את הצבעים שלהם על הסלעים.
לין
אהבתיאהבתי
גם אני תמיד שמחה לפגוש
חרדון, חיה מלאת חן דינוזאורי:)))
יופי של צילומים!
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
אני פשוט זוכרת אותם בכרמל… מחצבות קדומים וכד`
אהבתיאהבתי
זה נכון לחרדון סיני
שיש לו ראש כחול כשהוא מיוחם. לא מצאתי מידע לגבי חרדון מצוי…
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
ד"ש בחזרה…
אהבתיאהבתי
הרבה
דברים למדתי כאן.
תודה.
והצילומים נהדרים.
אהבתיאהבתי
מקסים
כף לראות אותם משתזפים בשמש, בעיקר את הלטאות הגדולות, מהמם.
ערב טוב
אתי
אהבתיאהבתי
לטאה יפה וגדולה
והחברה שצילמת עם הכחול האלגנטי, פשוט יפהפיים.
פעם ראיתי סרט טבע שהדגים תופעה מעניינת – חרדון יש להחזיק ביד (אם נורא חשוב לעשות את זה) כשהרגל תפוסה בין האצבעות. ואם הופכים אותו עם הגב ומלטפים אותו לאורך ביטנו הוא נרדם מייד. פשוט מאבד הכרה. נדנוד קטן מעיר אותו מייד.
תודה עננת על עוד סיור טבע נחמד
אהבתיאהבתי
להתחרדן..!!!
אני מעדיף בחום הזה להתפפטם, שזה ביטוי לשוני חדש לרביצה במים כדי לקרר את הגוף…אפשר בצרוף איזו בירה קרירה 🙂
אהבתיאהבתי
איזה תמונות!!
תודה על המידע עננת
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
בהחלט חן דינוזאורי…
תודה לך!
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
וערב טוב לך!
אהבתיאהבתי
בדקתי
באנציקלופדיה של החי והצומח –
אכן, כתוב שחרדונים משנים צבע בכמה הזדמנויות –
הם כהים יותר בשעות הבוקר הקרירות, ומבהירים ככל שנעשה חם יותר בצהרים, וגם משנים גוון כאשר הם מיוחמים –
כל זה נכון לחרדונים פרט לחרדון בוגר שליט ראש משפחה (מה שנקרא זכר-אלפא…) – שצבעו כהה ונוטה לשחור תמיד.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
ותודה על המידע… כל החרדונים שאני פגשתי היו זריזים מדי ולא תמיד תפסתי אותם במצלמה, אז ודאי שלא ניסיתי ביד…
חוצמזה, יש להם שיניים חדות, והם בהחלט יודעים לנשוך.
אהבתיאהבתי
רעיון מצוין 🙂
אמצתי…
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
שמחה שנהנית!
אהבתיאהבתי