ורד הכלב – Rosa canina

 

בתחילת השבוע הצגתי כאן תמונות של ורד צידוני – שהוא ורד נדיר ובסכנת הכחדה.

היום אני מציגה ורד אחר – ורד הכלב.

 

 

השם "ורד הכלב" הוא תרגום מדויק של השם הלטיני – canina. אם תסעו לכם בכבישי הגליל העליון – באיזור חורפייש, סאסא, פקיעין, ג`יש, וסביבותיהם – תוכלו לראות את שיחי הורדים פורחים בצידי הדרך.

 

 

בניגוד לורד הצידוני, שפרחיו לבנים-צחורים – ורד הכלב הוא ורדרד.

כלומר, ורדרד כשהוא צעיר. הניצן ממש ורוד

 

 

הפרח הצעיר ורדרד, וככל שהוא "מזדקן" (במונחים של פרח ורד, יומיים זה כבר זקן למדי) – הוא מלבין.

 

 

באנציקלופדיה של החי והצומח קראתי פרט מעניין למדי – השם ורד הוא שם ותיק, מתקופת המשנה. מקורו כנראה פרסי – ומהשם הזה נגזר שם הצבע הורוד.

כלומר הורד אינו ורד כי הוא ורוד, אלא הורוד הוא ורוד, כי הוא כמו הורד!

 

 

הרבה מבלבלים בין הורד לשושנה. זהו אינו בלבול חדש, אלא בלבול עתיק יומין, ששורשיו כבר בתקופת המדרש.

אז בואו נעשה כאן קצת סדר:

לשושנה – ולשושן – קוראים כך כי יש להם ששה עלי כותרת.

לורד הבר יש תמיד חמישה. לורדים תרבותיים – יש כמה שכבות, ולכן יש הרבה יותר עלי כותרת.

בחנויות הפרחים אנחנו קונים בד"כ ורדים ולא שושנים! ואם שאלתם – אני אוהבת את הצהובים והכתומים, ובמיוחד את הבורדו הכהים-הקטיפתיים ארוכי הגבעול. (אגב, למי שרוצה – אני מוכנה לתת במסר את הכתובת למשלוח הפרחים )

 

 

כשהייתי ילדה, אני זוכרת שבחניון האגם בכרמל היה שיח אחד של ורד הכלב שהיינו מבקרים כל פעם. לצערי, מאז הוא נעלם משם – כבר הרבה שנים שלא פגשתי ורד בר בכרמל.

 

 

בארץ גדלים שלושה מיני ורדים:

ורד הכלב – נפוץ בגליל, נמצא גם בהרי יהודה

ורד צידוני – נדיר ובסכנת הכחדה, גדל במקווי מים ועל גדות נחלים.

ורד דביק – גדל בחרמון הגבוה (אני פגשתי אותו בגובה 2 ק"מ בערך) – וענפיו דביקים.

 

 

התמונות שכאן צולמו בגליל העליון בתאריכים

29.4.2005

23.5.2007

2.5.2008

2.5.2009

 

בגליל העליון – בעיקר בגוש הרי מירון

 

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

 

 

ובעקבות הצעתה של ציפורן חתול: הרשימה הזו מוקדשת באהבה רבה לורד ונטע, שתי אחיות מתוקות ומקסימות – וגם להורים הנפלאים שלהן!

 

אהבתם? הקליקו על Maxit !!