כשהתחלתי לכתוב על רצועית הגליל, כהרגלי – פתחתי ספרים, גם כדי למצוא את השם הלטיני.
הפעם זה בלבל אותי מאד.
באתר הפלורה של פרופ. דנין קוראים לרצועית Himantoglossum caprinum .
בלקסיקון מפה לצמחי ישראל של פרופ. שמידע, ובאנציקלופדיה של החי והצומח – שאת הערך שם כתב פרופ. דפני – גם קוראים לה Himantoglossum caprinum.
בלקסיקון מפה לצמחי ישראל של פרופ. שמידע, ובאנציקלופדיה של החי והצומח – שאת הערך שם כתב פרופ. דפני – גם קוראים לה Himantoglossum caprinum.
לעומתם, בספר הסחלבים של אסף שיפמן, בספר "זר פרחי בר מוגנים" של פרופ. זהרי, בספר "נופי הצומח של הארץ" של פרופ. זהרי, בספר "צמחי ישראל בתמונות" וגם בחוברת רת"ם המוקדשת לסחלבים (בעריכת פרופ. דפני) – היא נקראת Himantoglossum affine
בשביל להוסיף בלבול על בלבול, בספר הישן "פרחי הגליל" של עוזי פז היא בכלל מכונה Himantoglossum bolleanum.
אז מה עושים? שלחתי מייל לאסף, לשאול אותו.
אסף הפתיע אותי בתשובתו… הוא כתב לי שבזמנים שונים סברו שהרצועית היא רצועית ממינים שונים, למשל ב1933 היא הוגדרה כbolleanum, אך מאוחר יותר היא הוגדרה בתור Himantoglossum affine – ולא היתה הסכמה על השם.
בדרום לבנון גדל Himantoglossum caprinum ssp. levantinum – כלומר, תת מין לבנוני של רצועית.
אבל לאחרונה אסף פרסם מאמר מדעי בעיתון גרמני, ושם הוא טוען שהרצועית שלנו איננה אף אחת מהמינים האירופאים הידועים! היא רצועית נפרדת!
והוא קרא לה בשם – Himantoglossum galilaeum – כלומר, רצועית הגליל! השם התקבל גם בKew Gardens – ורשום שם כאחד המינים הרשמיים.
זה גרם לי לחשוב על ההבחנה בין מינים שונים של פרחים שונים – שלעין בלתי מקצועית נראים דומים מאד, כמו למשל אירוס שחום ואירוס הארגמן – ותהיתי, האם באמת מדובר במינים שונים.
אבל אני יודעת היטב שיש קריטריוניים עולמיים ומדעיים להפרדה בין מין למין, ולחלוקה למינים ולתתי-מינים.
[תיקון, נובמבר 2010: היו ברשימה זו כמה התבדחויות שלי על השמות השונים, אך בעקבות הערה שקבלתי – הסרתי אותן. אין לי כוונה לפגוע או להעליב!]
ועוד תמונה מיוחדת: כך נראה ניצן הרצועית, עם הרצועה מגולגלת היטב בתוך הכובע…
התמונות צולמו כולן במירון, בתאריכים:
23.5.2007
17.5.2008
29.5.2009
כדאי מאד להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא. הפרח הזה מדהים ומשגע.
איזו השקעה…
אני לא הצלחתי להבחין בין סוגי הרצועיות השונות :-))
התמונות מקסימות כרגיל – האחרונה יותר מהרגיל.
אהבתיאהבתי
בשבילי היא רצועית הגליל
והחוקרים- אני מקווה שהם יגיעו יום אחד לתמימות דעים .
יופי של תמונות
אהבתיאהבתי
YYY
מרתק איזה מחקר!! והתמונות האלה פשוט מהממות
בוקר אור יקירתי
אהבתיאהבתי
נפלא
היום בבוקר החלטנו לעשות סיבוב בפארק אוטופיה
את הצילומים עדין לא ראיתי
אם הצליחו אעלה רשומה. ציפיתי ליותר
ערב טוב
אתי
אהבתיאהבתי
ושוב תודה על השעור 🙂
פשוט מרתק
והצילומים מאוד יפים 🙂
באהבה
e
אדי
אהבתיאהבתי
אני לומדת כל כך הרבה בזכותך
עננת
תודה תודה תודה
אהבתיאהבתי
סליחה מוטיאור
כרגיל נצמדת:-)
לי זה לא ממש משנה השם המדוייק, בזכותך התאהבתי בפרח הזה שנראה כאילו הוא מושיט אצבעות דקות לכל הכיוונים. והצילומים יפהפיים כרגיל, במיוחד הראשון והאחרון.
בוקרטוב עננת:-)
אהבתיאהבתי
לפי המאמר של אסף,
ההבדל העיקרי הוא אורך הרצועה של הרצועית, והצבע.
אבל כבר ראיתי והראיתי שבפרחים הגודל לא קובע, והצבע משתנה.
ואני די בטוחה שאם יחפשו ימצאו מופעי ביניים, ובעצם כל ארבעת המינים-לכאורה הללו, ועוד כמה שאני לא מכירה מטורקיה והסביבה – הם בעצם מין אחד.
אבל שיהיה להם לבריאות. העיקר שהפרח יפהפה.
אהבתיאהבתי
כן, אנחנו חסידי השפה העברית!
תודה 🙂
אהבתיאהבתי
:-))) תודה ובוקר טוב!
אפשר לאמר שכבר יש לי ספריה בוטנית מכובדת… 🙂
אהבתיאהבתי
טוב, זה תלוי בעונה…
בסה"כ, פארק אוטופיה זה מקום נחמד מאד.
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
וערב טוב!
אהבתיאהבתי
:-))) לעונג הוא לי
תודה רבה לך 🙂
אהבתיאהבתי
מיוחד ויוצא דופן
הפרח באמת מדהים.
בפינית אומרים "Rakkaalla lapsella on monta nimeä", כלומר, שלילד אהוב ישנם שמות רבים. אולי זה תקף גם לגבי הרצועית 🙂
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
שמחה שאהבת את התמונות!
אהבתיאהבתי
העיקר שהיא יפהפיה
לא חשוב אם קוראים לה כך או אחרת או כל השמות גם יחד:)
אהבתיאהבתי
את צודקת, כמובן
אבל בסחלבים יש אינפלציה מוגזמת, כי הם כל כך מרתקים את החוקרים, ומצד שני יש בהם כזו שונות.
אני חושבת שדבורנית צהובת-שוליים, למשל – היא פשוט זן של דבורנית דינסמור.
והנה, לא מזמן אסף הראה לי הבדלים בין סחלב הביצות של בנימינה וזה של נחל חזורי. האם הם מינים שונים? אני לא בטוחה בכלל…
אהבתיאהבתי
יפה! תודה לך!
אהבתי את הפתגם.
אהבתיאהבתי
איזה תפקיד יש לרצועה הזו?
את מכירה הסבר לכך?
אהבתיאהבתי
לא יודעת…
ולא כתוב בספרים שלי.
אהבתיאהבתי