ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשס"ט

 

הפרפר / פאול פרידמן, נער מגיטו טרזינשטאט

הוא היה אחרון, האחרון שבהם.
צבעו הצהוב היה מר ומסנוור,
כדמעת החמה באבן צחורה כי תקיש,
צבעו כזה, כזה.
בקלות התעופף למרומים,
ודאי רצה לנשק עולמי האחרון.
 
זה שבעה שבועות אני פה,
"גטואיזירט"
יקיריי מצאוני פה,
גם מרגניות קוראות לעברי,
אף ענף הערמון הלבן בחצר:
ופרפר לא ראיתי.
 
הוא היה האחרון –
אין פרפרים בגטו.

פאול פרידמן נולד בפראג.
גורש לגטו טרזינשטאט ב26.4.1942
ונרצח באושוויץ, 29.9.1944
 

 

הפחד/ אורה ביקובה בת 12 שנרצחה באושוויץ

אני עוד חיה,דופק ליבי עדיין,
אך חברתי כבר בעולם אחר.
אולי גם טוב יותר למות. מאין אדע עכשיו מה טוב מה רע יותר?

לא… לא… אלי –  אנחנו עוד רוצים לחיות.
אל תדלדל כל כך את שורותינו.
אנחנו עוד צריכים עולם אחר לבנות,
יפה וטוב יותר. רבה עוד מלאכתנו.
 
מעט ילדים פה נשארנו
אין אבא, אין אמא, אין דוד
מעט ילדים לבדנו
שומעים מנגינות רחוקות.
יש ארץ כך שרה לי אמא
צומחים בה עצים מתוקים,
לארץ הזאת עוד נגיע-
נעופה כמו ציפורים.
שירים שם תלויים בשמים
ציפורים עליזות ושמחות
ולנו רק גדר ותיל
איך נעוף אל הארץ הזאת?

לכל איש יש שם  / זלדה מישקובסקי
 
לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו

לכל איש יש שם שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו
ונתן לו האריג

לכל איש יש שם שנתנו לו ההרים
ונתנו לו כתליו

לכל איש יש שם שנתנו לו המזלות
ונתנו לו שכניו

לכל איש יש שם שנתנו לו חטאיו
ונתנה לו כמיהתו

לכל איש יש שם שנתנו לו שונאיו
ונתנה לו אהבתו

לכל איש יש שםשנתנו לו חגיו
ונתנה לו מלאכתו

לכל איש יש שם שנתנו לו תקופות השנה
ונתן לו עיורונו

לכל איש יש שם שנתן לו הים
ונתן לו
מותו.
 

 

במוזיאון השואה של יוסטון, טקסס בארה"ב הכריזו על פרוייקט בעקבות השיר של פאול פרידמן: מליון וחצי פרפרים, לזכר מליון וחצי הילדים שנרצחו בשואה. אנשים מוזמנים ליצור, לצייר, לצלם פרפרים כרצונם – ולשלוח אליהם. בשנת 2011 תיפתח התערוכה. בקישור יש פרטים, לאן לשלוח את הפרפרים.

 

הפרפר הוא כחליל האפון, על פרחי אספסת מצויה – צולם בכרמל, 9.4.2009

ואני מקדישה אותו לזכר משפחתי שנספתה בשואה – בני משפחתם של סבַי וסָבותַי.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.