ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשס"ט

 

הפרפר / פאול פרידמן, נער מגיטו טרזינשטאט

הוא היה אחרון, האחרון שבהם.
צבעו הצהוב היה מר ומסנוור,
כדמעת החמה באבן צחורה כי תקיש,
צבעו כזה, כזה.
בקלות התעופף למרומים,
ודאי רצה לנשק עולמי האחרון.
 
זה שבעה שבועות אני פה,
"גטואיזירט"
יקיריי מצאוני פה,
גם מרגניות קוראות לעברי,
אף ענף הערמון הלבן בחצר:
ופרפר לא ראיתי.
 
הוא היה האחרון –
אין פרפרים בגטו.

פאול פרידמן נולד בפראג.
גורש לגטו טרזינשטאט ב26.4.1942
ונרצח באושוויץ, 29.9.1944
 
 



הפחד/ אורה ביקובה בת 12 שנרצחה באושוויץ

אני עוד חיה,דופק ליבי עדיין,
אך חברתי כבר בעולם אחר.
אולי גם טוב יותר למות. מאין אדע עכשיו מה טוב מה רע יותר?

לא… לא… אלי –  אנחנו עוד רוצים לחיות.
אל תדלדל כל כך את שורותינו.
אנחנו עוד צריכים עולם אחר לבנות,
יפה וטוב יותר. רבה עוד מלאכתנו.
 
מעט ילדים פה נשארנו
אין אבא, אין אמא, אין דוד
מעט ילדים לבדנו
שומעים מנגינות רחוקות.
יש ארץ כך שרה לי אמא
צומחים בה עצים מתוקים,
לארץ הזאת עוד נגיע-
נעופה כמו ציפורים.
שירים שם תלויים בשמים
ציפורים עליזות ושמחות
ולנו רק גדר ותיל
איך נעוף אל הארץ הזאת?



לכל איש יש שם  / זלדה מישקובסקי
 
לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו

לכל איש יש שם שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו
ונתן לו האריג

לכל איש יש שם שנתנו לו ההרים
ונתנו לו כתליו

לכל איש יש שם שנתנו לו המזלות
ונתנו לו שכניו

לכל איש יש שם שנתנו לו חטאיו
ונתנה לו כמיהתו

לכל איש יש שם שנתנו לו שונאיו
ונתנה לו אהבתו

לכל איש יש שםשנתנו לו חגיו
ונתנה לו מלאכתו

לכל איש יש שם שנתנו לו תקופות השנה
ונתן לו עיורונו

לכל איש יש שם שנתן לו הים
ונתן לו
מותו.
 

 
במוזיאון השואה של יוסטון, טקסס בארה"ב הכריזו על פרוייקט בעקבות השיר של פאול פרידמן: מליון וחצי פרפרים, לזכר מליון וחצי הילדים שנרצחו בשואה. אנשים מוזמנים ליצור, לצייר, לצלם פרפרים כרצונם – ולשלוח אליהם. בשנת 2011 תיפתח התערוכה. בקישור יש פרטים, לאן לשלוח את הפרפרים.

 
הפרפר הוא כחליל האפון, על פרחי אספסת מצויה – צולם בכרמל, 9.4.2009
ואני מקדישה אותו לזכר משפחתי שנספתה בשואה – בני משפחתם של סבַי וסָבותַי.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
 
 

מודעות פרסומת

33 מחשבות על “ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשס"ט

  1. רשמת נפלא

    על התערוכה שמעתי עוד בשנה שעברה.
    בתקווה שישמש זכרון נפלא כי
    לכל איש יש שם
    תודה
    אתי
    והסחלבים למטה מדהים

    אהבתי

  2. הרשומה שלך חזקה וחשובה. גם אני

    מתכוונת לכתוב על השואה.
    תודה לך יקרה על החיבורים שעשית. מרגש עד דמעות,
    לין

    אהבתי

  3. השואה היא חלק

    מהמהות שלי,כבת לניצולי שואה.
    שירי הילדים שהבאת מצמררים.
    בת דודי פלורי,הייתה בת שנתיים וחצי,כשהועלתה לקרון עם הסבתא,
    שהוציאה נשמתה בקרון.
    המחשבה עליה שנשארה לבד בקרון, עד המוות, לא נותנת לי מנוח.
    לזכור ולא לשכוח.
    תודה

    אהבתי

  4. רשומה מרגשת עננת

    גם חלק ניכר מהמשפחה שלי מצד סבא וסבתא מצד אמא שלי נספתה בשואה.

    נראה לי כמו פרוייקט נפלא

    והתמונות שצילמת מקסימות!

    אהבתי

  5. תמונות יפות מאד

    בשילוב השירים המצמררים .רשומה מרגשת .
    על פרוייקט הפרפרים אני יודעת ופרסמתי רשומה על כך בבלוג שלי ,
    לפני מספר חודשים .
    ואישית ,הכנתי פרפר בעבודת יד ואני שולחת לשם בימים הקרובים.
    התערוכה הזו מרגשת ביותר בגלל אותם ילדים שלא זכו לראות בחייהם הקצרים בגטו פרחים וכמובן פרפרים .

    אהבתי

  6. ע נ נ ת יקירתי

    אנ לא יודעת מה לכתוב לך זולת שרגשת אותי כל כך
    כל כך עצוב וכל כך יפה היה הפוסט הזה
    כלל לא ידעתי על הפרפרים…חוץ מהפרפר הצהוב כמובן

    אהבתי

  7. תודה על הקישור

    לפרוייקט הפרפרים. אולי באמת הבת תרצה להשתתף.

    הפרפר הזה מדהים ויוצר קונטרסט נוראי לטקסט.

    אהבתי

  8. תודה רבה.

    כן, גם אני שמעתי על התערוכה לפני שנה – וחשבתי שכדאי להחזיר אותה לתודעה. אמא שלי והילדים שלי שלחו פרפרים לתערוכה.

    אהבתי

  9. אני אמנם

    דור שלישי, הסבים שלי הם ניצולי שואה – אבל גם אצלי זה חלק ממני, ממי שאני.
    הסיפור שלך על בת דודך אכן אינו נותן מנוח. 😦
    תודה לך.

    אהבתי

  10. תגיד, שמעת פעם על טאקט?

    כי ממש ממש אין לך.
    קראת בכלל את המלים בין התמונות? אני לא סתם מפזרת קווים ונקודות, אתה יודע.

    אהבתי

  11. נצמדת לאנגי

    בימים האחרונים תפוז התחרפן ובקושי נותן לי להגיב.
    יהי זיכרם ברוך! תמונות מעלפות והשירים מצמררים

    אהבתי

  12. תודה רבה,

    גם אני יודעת על הפרויקט הזה זמן רב, והוא נראה לי חשוב מספיק בשביל לחזור ולהפנות אליו את תשומת הלב.
    וכמובן, את צודקת בכל דבריך.

    אהבתי

  13. עצוב, מרגש ונוגע

    גם ידיד של משפחתנו, ששרד את השואה, סיפר על כך שעד היום הוא רואה בפרפרים משהו בעל סמליות ומשמעות של חופש.

    תודה על רשומה נוגעת.

    אהבתי

  14. אה, סליחה|4U|

    בכל רשומת תמונות, לא רק שלך, אני רק מביט בתמונות: אני כימעט לעולם לא *גם* קורא.

    לאחר קריאת הרשומה אבקש לצרף פרפר *עף* – סמל לחופש.

    אהבתי

  15. תודה לך

    והסמליות של החופש בפרפרים לדעתי קשורה מאד לשבריריות שלהם – צריך לזכור תמיד שחופש זה דבר עדין ושברירי, שקל להרוס אותו.

    אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s