הצטברו אצלי המון תמונות שרציתי לפרסם:
בסופ"ש שעבר היינו בטיול בדרום – במעמקי הנגב – וצלמתי המון פרחים מיוחדים, שגדלים רק שם.
בפורים עלינו צפונה לגליל העליון, וגם שם צלמתי וצלמתי וצלמתי…
ואפילו לשום תל-אביב מהחודש הקודם, שהבטחתי לכתוב עליו – עוד לא נתתי את הבמה.
יש לי המון רעיונות לרשומות שטרם הספיקותי להכין! (אגב, אני מאד אוהבת את הביטוי "טרם הספיקותי". הוא ארכאי שכזה, ונשמע הרבה יותר מכובד מסתם "לא היה לי זמן")
אבל הכל נדחה, לכבוד הכי קטן והכי חשוב: הסחלב הזעיר בארץ – נאוטינאה תמימה.
בשבת יצאנו לטייל בהרי יהודה. יש שם כמה נקודות מסוחלבות ופורחות, מאד חביבות עלי.
לפני 3 שנים (איך הזמן רץ) פרסם גידי מפורום שמירת טבע נאוטינאה שהוא מצא בנחל קטלב. בשנה לאחר מכן יצאנו לחפש אותה, ומצאנו פירות.
בשנה שעברה ניסינו שוב, ביתר הצלחה: אחת פורחת, וכמה ניצנים… הנה הפורחת:
(נחל קטלב, 15.3.2008)
והשנה חזרנו, ומצאנו 5 פרטים פורחים.
אמרתי שזה קטן, נכון? כל הצמח הוא פחות מעשרה סנטימטרים. ה"אישון" הקטן שבפרח ארכו פחות מ-2 מילימטרים. זה פרח פיצקלה.
כיון שהוא קטן כל כך, וחמקמק כל כך – הוא נחשב די נדיר. זה לא לגמרי ברור אם הוא נדיר כי באמת הוא נדיר, או פשוט כי לא רואים אותו ולא שמים לב…
השם – נאוטינאה – הוא על שם בוטנאי איטלקי בשם טינאו (Tineo). חיפשתי מידע עליו, אבל לא מצאתי כלום…
התמונות צולמו בנחל קטלב, 14.3.2009 פרט לַשתיים משנה שעברה – 15.3.2008.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא – בהגדלה של מה שתוכלו לראות בטבע…
ועוד תמונה אחת – הנאוטינאה הראשונה שלי: אחרי כמה שנים של חיפושים, פגשתי את הנאוטינאה הראשונה שלי ביום העצמאות, 24.4.2007 בהר שפנים במירון:
היא כבר היתה כמעט נבולה, ובכל זאת – התלהבתי מאד.
פרחים, פרפרים וכל מיני 