האביב הקדים, ויש לי המון תכנונים ומעט זמן… בשבוע הבא אני בטוח אגיע כבר לסחלבים שמפארים את הארץ עכשיו – אבל עד אז:
היום אני שוב מארחת, והפעם – את שלֹמי אהרון.
שלֹמי הוא אדם מוכשר ונחמד מאד, וגם מדריך של החברה להגנת הטבע.לפני שנה וחצי בערך, שלמי פרסם קטע קצר שהוא כתב וצלם על פרח נפוץ מאד – מרווה דגולה.
אני הוספתי לו כמה תמונות, וערכתי את זה – ומכאן יצאה לנו מצגת מאד נחמדה.
ברשותו של שלמי, אני מציגה כאן את מה שהוא כתב על המרווה, ביחד עם התמונות שלו ושלי.
(רמת הנדיב, 27.1.2009)
(רמת הנדיב, 27.1.2007)
כך נראית המרווה לאחר סיום הפריחה:
(צלם: שלמי אהרון, בתרונות רוחמה, 2007)
לאחר נבילת הפרח,הגביע סוגר את לועו ומתקפל כלפי מטה. כך הגביעים חופנים בתוכם את פרודות הפרי וממתינים לזמן טוב להפצת הזרעים.
(צלם: שלמי אהרון, בתרונות רוחמה, 2007)
נזכרתי מיד בקטע הבא:
כפר יחזקאל, 21 ביולי (שנת 1940?)
"אתמול מצאתי מציאה ששימחה אותי מאוד, ואולי אין זו לגמרי מציאה, ורק בשבילי היה הדבר חדש. בשעת טיול בשדות עמק יזרעאל שמתי לב למרוה יבשה. הגביעים היו נטויים כלפי מטה, ופי הגביע סגור. כשפתחתי את הגביע מצאתי בו זרעים.הבנתי שהיא שומרת את הזרעים עד החורף, ועלה בדעתי כי אם תבוא ה"מרוה" במגע עם מים יפתחו פיות הגביע. ותאר לך מה גדלה שמחתי לכשניסיתי נסיון זה והגביעים התרוממו לגובה 90 מעלות במשך רגעים מספר,ופי הגביע נפתח. בשבילי היה זה דבר חדש לגבי המרוה.."
| זהו קטע מתוך מכתב ששלח טוביה קושניר בהיותו כבן 15-17 לד"ר מיכאל זהרי. (אז עוד היה ד"ר). המכתב מופיע בספר "מחקרי טבע ומכתבים" שיצא כאסופה לאחר מותו. טוביה נפל בשיירת הל"ה המפורסמת בגיל 24. מה שהספיק לעשות בחייו הקצרים – הוא פשוט לא יאומן. טוביה גילה מינים חדשים למדע או לארץ, ורבים בינהם נקראים על שמו. למשל, הפרחים אירוס טוביה, סתוונית טוביה, ספלול הגליל, הפרפר נימפית טוביה ועוד… |
הספר "סערה באביב" של דבורה עומר המספר עליו מומלץ בחום. גם למבוגרים.
גם אני, כמו טוביה, הרטבתי את פרודות הפרי, והנה גביעי הפרי היבשים שהתרוממו:
(צלם: שלמי אהרון, 2007)
כתב, צלם, והתרגש: שלמי אהרון
(בארי, 10.2.2009)
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
(בארי, 10.2.2009)
בלי קשר, תוספת חשובה:
בשבת הבאה, 28.2.09, החברה להגנת הטבע מקיימת שני ארועים –
אני אהיה בדרום הרחוק באותו סוף-שבוע, אבל אני מזמינה את כולכם – מבוגרים, צעירים, זקנים וטף – לבחור לכם אם אתם מעדיפים לראות אירוס ארגמן פורח בקדימה או בנס ציונה, ולנסוע לשם, להביע תמיכה ולהזכיר לקבלנים ששטחים פתוחים זה לא מותרות, אלא צורך.
