פזמון ליקינתון

לא יכולתי לדבר על יקינתונים, ולא להזכיר את המשוררת האהובה עלי – לאה גולדברג, נכון?

במיוחד כשהיא כתבה שיר כל כך נחמד עליהם… אמנם היא כתבה על יקינתון לבן – ואצלינו פורח תכול. אבל היקינתון התרבותי, שמופיע בשלל גוונים (לבנים, ורודים, אדומים, כחולים וסגולים) תורבת במאה ה16, ע"י האירופאים – בעיקר ההולנדים –  מן היקינתון המזרחי שפורח בר אצלינו.

 

 

את השיר "פזמון ליקינתון" כתבה לאה גולדברג, וכשרבקה גוילי-ברוידא, המלחינה, קבלה את המלים וישב להלחין – היא לא ידעה מה מקור השם (שספרתי עליו ברשומת היקינתונים הקודמת שלי) והשם נראה לה בכלל… יפני, או משהו כזה.

 

אז היא ניסתה להלחין שיר בסגנון יפני.

לילה לילה מסתכלת הלבנה
בפרחים אשר הנצו בגינה
בצִיצֵי היקינתון
בגננו הקטון
לילה לילה מסתכלת הלבנה….

ואומרת הלבנה לעננים:
תנו טיפה ועוד טפונת לגנים
שיפרח היקינתון
בגננו הקטון
כך אומרת הלבנה לעננים

בא הגשם וצלצל בחלוני
שר ניגון עליז לפרח בגני
וענה היקינתון
בשמחה ובששון
למטר אשר צלצל בחלוני.

ומחר נצא כולנו אל הגן
ונראה שם את הפרח הלבן
ולכבוד היקינתון
בני ישיר את הפזמון
ושמחה גדולה מאד תהיה בגן.

 

כל התמונות צולמו בארבל, בתאריכים 17.1.2009, 19.1.2008

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

 

 

הנה אסתר עופרים שרה את השיר, וגם עוד גרסה נחמדה שמצאתי, מ-1980 –  של ירדנה ארזי, מזי כהן, יואל לרנר וראובן גבירץ. תהנו…