בחזרה לאדום-החזה

 

מסתבר שיש לי כמה וכמה תצלומי ציפורים – אמנם לא ברמה של פורום ציפורים וצפרות בטבע, אבל בכל זאת, תמונות נחמדות.

 

ביום שבת (5.12.08) יצאנו לטיול עם משפחה של חברים – למערת התאומים, ליד בית שמש.

כשהילדים שלי היו קטנים, ניסיתי – כמו רוב האמהות (כולנו אמהות פולניות,לא?) לעזור להם למצוא חברים.

מסתבר שהם לא נזקקו לעזרתי – אלא להפך. הם עזרו לי.

דרך כמה חברים מאד מוצלחים של הילדים שלי, יצא לי להכיר אנשים מאד נחמדים ומעניינים.

 

טיילנו בנחל דולב אל מערת התאומים, והיה נחמד מאד – אם כי מרגישים איך האדמה משוועת לגשם.

הכרכומים קטנים ואומללים, רקפות פורחות, אין חיננית אחת לרפואה, וכל הנרקיסים כבר נבלו.

 

ולפתע, לפתע, לפתע, לפתע, (2 נקודות למי שמזהה את הציטוט)  ליאת – חברתי – אמרה: "יו! תראו איזו ציפור יפה!"

הסתכלנו, וראינו:

 

 

מזהים? נו, אתם בטח מזהים. אדום-חזה!

הוא עמד לו שם על עץ, במרחק לא גדול מאיתנו, והסתכל עלינו.

 

ממש כך:

 

 

הילדים עשו המון רעש (זה היה ליד סלע המגלשה הגדול), והוא – פשוט הסתכל עלינו, ואנחנו – עליו.

 

 

אחר כך הוא ירד, ומיד ראינו איזה הסוואה נהדרת יש לו, אם הוא רק רוצה:

 

 

הבטחתי לליאת, שכשאני אכתוב עליו בבלוג – אני אזכיר במיוחד שהיא איתרה אותו. והבטחות צריך לקיים, נכון?!  

עוד תמונה אחת, בפוזה ייצוגית:

 

 

כל התמונות צולמו ב5.12.2008, ליד מערת התאומים.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

 

ולגבי הטיול למערת התאומים – טיול ברמה קלה למדי, אך לא לעגלות, רק להולכים ולנישאים. מעל בית שמש, ליד מושב זנוח. מערת התאומים עצמה משמשת עטלפים לשנת חורף, ולכן הכניסה אליה סגורה בין נובמבר למרץ. עכשיו אפשר לעלות ולהציץ לכניסה למערה, ולשמוע את ציוצי העטלפים. הולכים עוד כמה דקות במעלה הנחל – ומגיעים לסלע נפלא וחלק, שכולם מתגלשים עליו בשמחה רבה.