חיננית הבָּתָה – Bellis sylvestris

 
 
הנה פרח שמסמל לי כבר את תחילת החורף.
הוא כבר פורח, על התפר בין הסתיו לחורף; הוא חמוד ועדין.
 
אני מפרסמת אותו עם תפילה לגשם.
 
(בני ציון, 11.2005)
 
תכירו את חיננית הבתה. סוף סוף פרח ששמו הולם אותו: החיננית היא חיננית מאין כמוה.
 
(מצוק הארבעים, 1.11.2008)
 
במבט-על, היא נראית מאד דומה לקחוון או בבונג – עוד אחד מהמורכבים הללו, שה"אמצע" (כלומר, הפרחים הצינוריים) שלו צהוב, ו"עלי הכותרת" (כלומר, הפרחים הלשוניים) לבנים.
 
(נחל שורק, 22.12.2007)
 
(נחל שורק, 22.12.2007)
 
אבל אם מסתכלים, רואים שיש קצת גוון ורוד לפרחים הלשוניים.
 
(חורשת הארבעים, כרמל, 1.11.2008)
 
אז מציצים מלמטה, ורואים שיש שלל צבעים – לבנבנים, ורדרדים, ולפעמים גם ורוד ממש.
 
(18.11.2006, חורשת הארבעים)
 
הן גם מאד אוהבות לחייך לשמש: כולן מפנות את ראשיהן אליה –
 
(18.11.2006, חורשת הארבעים)
 
הן פורחות עכשיו – בשרון, בכרמל, בגליל, בהרי יהודה… מחייכות אל השמש ומקוות לגשם.
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
 
ובקשר לתפילה – הנה להקת הנח"ל:
 

סתוונית קִצְרת-עלים – Colchicum brachyphyllum

אוף, הזמן נוזל לי מבין האצבעות… עוד לא גמרתי עם מבשרי הסתיו – וכבר פורחים פרחי החורף: נרקיסים, רקפות – קיבלתי כבר דיווח על כלניות ראשונות!
מצד שני, הגשם ממאן להגיע – וזה אומר שעונת הפריחה עלולה שוב להיות מוקדמת ומקוצרת. אני מתגעגעת לגשם., והפרחים זקוקים לו.
 

 
אבל אני לא ארוץ, אלא אמשיך לפי התכניות שלי: יש לי כרגע כמה וכמה רשומות "בתכנון". כמו שגידי גוב שר – (מלים של אהוד מנור, לחן של רמי קליינשטיין)
 
קח אותו לאט את הזמן
העולם עוד יחכה בחוץ
קח עוד שאיפה מן הזמן
שתי דקות לפני ההתפכחות.

 

 
והתכניות שלי מחזירות אותי לעמק מן בחרמון. במורדות העמק פורחת סתוונית החרמון, שהראיתי כבר. אבל בתחתיתו יש אחו ירוק ונפלא, ושם פורח מין אחר של סתוונית –
סתוונית קצרת-עלים.
 

 
קצרת-עלים, פשוט כי העלים הירוקים שלה אכן קצרצרים מאד.
 

 
הצבעוניות של הסתוונית הזו מאד מעניינית – צבע עלי העטיף נע מלבן לורוד. והם קצת "פרועים" – לא מסודרים, יש להם מין "אופי".
 

 
כל התמונות צולמו בעמק מן בחרמון, 7.11.2008
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
 

 

כרכום החרמון – Crocus hermoneus

ביחד עם תמונות של כרכום החרמון, שדומה מאד לכרכום נאה – תרשו לי לחרוג קצת מנושא הטבע ולהתעסק בעניינים אחרים…

השבוע בנק הפועלים הושבת ליומיים. 48 שעות שבהן כל הארץ התעסקה בספקולציות  "מה קרה שם" "איך זה קרה שם" "מי אשם"
כולם פרסמו סיפורים, שמועות ורעיונות שלא יאומנו.
קראתי מישהו שכתב שהאיראנים הפילו את אתר המחשב של הבנק, וגרמו לקריסת המחשב המרכזי. זה שטות מגוחכת שרק בור מוחלט יכול לכתוב – כי אתרי אינטרנט של בנקים בנויים ככה שדבר כזה הוא בלתי אפשרי בעליל. אני יודעת. עבדתי 6 שנים באגף מערכות מידע של בנק.
קראתי סיפור ש"המנקה של הבנק התעסק בשעון של המחשב המרכזי". נו באמת. מי חושב על רעיונות כאילה?
קראתי שזה "בגלל מחשב הAS/400 " שזה בכלל לא המחשבים שבהם היתה הבעיה…

במקרה, הפעם התקלה היתה קשורה ישירות למקצוע המאד ספציפי שלי. DBA for DB2, למי שמתעניין.
האנשים שטיפלו בה היו עמיתי לעבודה – למרות שאני לא עובדת בבנק הפועלים. אנחנו קהילה מצומצמת למדי, והרבה מאיתנו מכירים זה את זה.

ומה שאני יכולה לספר לכם על התקלה בבנק הפועלים הוא שהיא היתה מאד לא טריוויאלית, ולקח זמן ארוך מאד לאתר ולפתור אותה. מומחים רציניים מאד מהארץ ומחו"ל התגייסו על מנת לעזור באיתור התקלה, החלטה על פתרון ויישומו.
עדיין יש השערות בלבד לגבי מה גרם לתקלה.
אנשי DB2 מכל האתרים בארץ הציעו את עזרתם – ולא בגלל שמחה לאיד. בגלל רצון מקצועי וכן לעזור ולהקל על עמיתינו לעבודה, שהיו בעבודה 48 שעות, כמעט ללא שינה.

אני לא מכירה ולא אכפת לי מהנהלת בנק הפועלים. עבורם אני סתם לקוחה, עוד מספר מבין כל המספרים שיש להם. האינטרס היחידי שיש לי בתקלה הזו הוא מקצועי. חשוב לי – ולכל איש System Mainframe בארץ (או בחו"ל) לדעת מה קרה שם – רק כדי שנוכל למנוע תקלות כאילו בעתיד.
מבחינת יחצנות, ההודעות של הבנק לקו בחסר לטעמי. אבל אנחנו התעניינו יותר בביטים מאשר בעיתונות.
אז לכם, האנשים שטיפלו בתקלה של בנק הפועלים, אני מקדישה זר כרכומים מעמק מן בחרמון, צולמו ב7.11.2008.
האחרון פה הוא אחד מיוחד: כרכום שהחליט להוכיח לנו שהוא באמת ממשפחת האירוסיים.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

שקיעה

אתם זוכרים שפרסמתי תמונות של שקיעה ברמת הגולן ?
ובכן, שבוע אחר כך – ביום ששי, 14.11.08 – צלמתי שוב שקיעה.

הפעם, בצד השני של המדינה. באילת.

השקיעה, וההשתקפות של השמש במים – פשוט נפלאות לי.

זהב טהור.
הנה, תראו בעצמכם:

ואחרי שהשמש נעלמת מעבר להרים, נשארות קרנים אחרונות, שצובעות הכל בצבעים נפלאים וזה מרגיע ויפהפה:

ועכשיו ממש מתבקש לשיר –

בואי נמלט מן האספלט
ומן הדרכים המקומטות
בואי נמלט אל הלגונות השקטות
בואי לאילת, לאילת…
(מלים – ירון לונדון, לחן – נורית הירש)

 

כל התמונות  צולמו בחוף הצפוני של אילת, ב14.11.2008
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש על F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

רקפת מצויה – מופע סתווי

  
(מצוק הארבעים, 30.10.2004)


מתחת לסלע
צומחת לפלא
רקפת נחמדת מאד…
 
 לוין קיפניס כתב, למי שלא זוכר. הן אכן נחמדות, הרקפות. עדינות, בישניות ומקסימות.
 
וגם… סתוויות!
 
(שער הגיא, 30.11.2007)
 
כן, כן. לא הרבה יודעים – אבל לרקפת – אותה רקפת מצויה, שפורחת מרבדים נפלאים בפברואר – יש מופעים היסטרנטיים!
 
(שער הגיא, 30.11.2007)
 
היסטרנטיים – כלומר, סתווים. הפרח פורח לפני שהעלים יוצאים. ממש כמו אצל החלמונית, החצב, החבצלת.  
לא תמיד ולא בכל מקום יש רקפות היסטרנטיות, אבל מצד שני, לצאת לטייל בסוף אוקטובר ולפגוש רקפת – זו הפתעה מאד נעימה.
 
(מצוק הארבעים, 1.12.2007)
 
מצוק הארבעים בכרמל הוא אחד המסלולים החביבים עלי – זה המקום הראשון לפגוש בו המון פרחים נפלאים. רקפות, סתווניות, אירוס הסרגל, ואחר כך – שלל מיני סחלבים נפלאים.


(מצוק הארבעים, 1.11.2008)
 
בשנה שעברה צלמתי שם את התמונה הזו:
 
(מצוק הארבעים, 1.12.2007)
 
מה שמחזיר אותי מיד לשיר שפתחתי בו את הרשימה הזו. הנה רקפת שקראה את מלות השיר, ויישמה אותן.
 
השנה, לעומת זאת, צלמתי שם את הרקפת הזו:
 
(מצוק הארבעים, 1.11.2008)
 
מבט על, פחות שגרתי – אך לדעתי זו תמונה מעניינת וחביבה מאד.
 
וכמובן, תמיד אפשר לחזור לתמונה קלאסית: הרקפות ממש סקסיות ככה…
בעוד רגע יפרחו גם הרקפות ה"רגילות" – אילו שפורחות עם העלים, ולא לפניהם. כשהן פורחות במרבדים – זו פשוט התעלות נפשית עבורי, ואני ודאי אפרסם עוד תמונות של רקפות. אבל עכשיו, רגע לפני, עוד תקווה לגשם שיבוא כבר: רקפות מצויות. סתוויות.
 
(מצוק הארבעים, 1.11.2008)
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ואז להקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
 

סתווניות משוגעות

אני חושבת שלא כולם ראו את סתוונית החרמון שפרסמתי לפני כמה ימים… התפוז   לא שלח הודעות. אז אני מפנה אתכם, ומזמינה אתכם לקרוא ולהגיב…
הפעם אני רוצה להראות תמונות של אנומליות שנתקלתי בהן.
לפרחים של משפחת השושניים, באופן עקרוני – כמשתמע משמם, יש ששה עלי כותרת וששה אבקנים לכל פרח.
 
אם, למשל, תבדקו את הסתווניות, השומים והחצבים שכבר פרסמתי פה – תראו שזה נכון לכולם.
אבל… פה ושם יש שונות. אנומליה. לפעמים זה מתבטא בצבע, לפעמים בצורת הפרח.
ואז מוצאים, במצוק הארבעים, בין שלל סתוונית היורה ורודות מחייכות – אחת לבקנית:

זו סתוונית היורה, לבנה לגמרי, שצלמתי במצוק הארבעים, 1.12.2007.
 
דוגמא חביבה אחרת, היא סתוונית היורה עם שמונָה עלי כותרת ושמונָה אבקנים:
 

מקסים, נכון? אותה פגשתי במעין צבי (כשבאתי לחפש נרקיס אפיל) ב18.11.2006
הנה עוד תמונה שלה, מזוית אחרת:
 

אבל שמונה עלי כותרת זה ממש לא מספיק לנו. איך אומרים, the more – the merrier !
הנה סתוונית היורה, עם לא פחות מעשרה עלי כותרת ועשרה אבקנים!
 

אותה פגשתי בירידה לחורשת הארבעים, השנה – 1.11.2008
 
ולא רק סתוונית היורה. הנה למשל, פרט עדין ויפהפה של סתוונית החרמון, עם שבעה עלי כותרת ושבעה אבקנים:
 

 
אותה צלמתי בעמק מן, 7.11.2008
הנה היא שוב, מזוית אחרת – עם אחותה הקטנה מבצבצת בצלה:
 

 
כתמיד, מוזמניים להקליק על התמונות ולהקיש על F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

כדן קטן-פרחים – Muscari parviflorum

 
איזה צבע תכלת עדין ומקסים…. לפרח קטן ובישן.
 

 
אפשר לפגוש אותו בכל מיני מקומות מפתיעים: את התמונה הראשונה צלמתי בגינת בית בכפר סבא, באוקטובר 2007. אני יודעת שהוא פורח גם בבית הקברות המוסלמי בקיבוץ גלויות בת"א, ובכמה-וכמה גנים ציבוריים באיזור המרכז.
 

 
מצד שני, הוא פורח גם בהר כור ליד כחל (שם צולמו שאר התמונות שכאן), בגן הפסלים של מוזיאון תפן, ליד בריכות הדגים של מעגן מיכאל ומעין צבי, ובעצם – בהמון המון מקומות בארץ.
 

 
זהו כדן קטן-פרחים. הוא נקרא "כדן", כי כל פרח מזכיר בצורתו כד קטן וחמוד.
 
   

 
הכדן הוא עוד אחד מפרחי הסתיו, שפורחים לאחר הגשם הראשון. הוא קטן מאד, עדין ומקסים – ובשל גדלו – פחות מוכר.
 
התמונה הראשונה צולמה בכפ"ס, 10.2007; והשאר בהר כור ליד כחל ב11.2008.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

סתוונית החרמון – Colchicum antilibanoticum

 מה חשבתם, שבחרמון פורחות סתווניות יוֹרֶה רגילות????
החרמון מיוחד בצמחיה שלו, ואמנם יש פרחי חרמון שפורחים במקומות אחרים בארץ – אבל יש המון פרחים מיוחדים.
 למשל, סתווניות.

 זו סתוונית החרמון. היא קטנה – אפילו קטנה יותר מסתוונית היורה, לבנה, עדינה, ועם אבקנים חומים כהים.

ויש לה ריח טוב! רק מה, בשביל להריח אותו, צריך להשתרע על הקרקע, לרדת נמוך עד אליה – ולהריח.
 

 סתוונית החרמון פורחת… בחרמון. אנחנו פגשנו אותה בעמק מן, במורדות העמק.
בתחתית העמק – באחו – החליפה אותה סתוונית קצרת עלים – אבל זו תהיה כבר רשימה נפרדת.

שמה הלטיני של סתוונית החרמון הוא "סתוונית מול הלבנון" – בעצם, החרמון משתייך לרכס הרים שממשיכים צפונה בסוריה, ונקראים הרי מול הלבנון. הסתוונית הזו פורחת בהרים הללו. אבל כאן, אצלינו – זו סתוונית החרמון.

כל התמונות צולמו במורדות עמק מן בחרמון, 7.11.2008

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

נרקיס אפיל – Narcissus serotinus

קבענו שהסתיו כבר פה, והנה עוד אחד מפרחי הסתיו הפחות-ידועים –
פרח מאד אהוב עלי, בעל ניחוח נפלא –
 
הנרקיס האפיל
 

הנרקיס האפיל הוא אפיל. מה זה אפיל? זו מילה יפה מהתנ"ך (כן כן!) – מספר שמות, ומשמעותה – מאוחר, שאחר להבשיל או לבוא. (ציטוט ממילון אבן-שושן).

הנרקיס האפיל הוא האחרון שפורח מבין מיני הנרקיסים. טוב, אצלינו בארץ זה לא כל כך חכמה – יש רק שני מיני נרקיסים, והנרקיס המצוי כבר פורח, אם תהיתם – בכרמל.
אבל בעולם (ספרד, למשל, ששם כנראה מוצאם של הנרקיסים) יש כמה וכמה מיני נרקיסים, והאפיל הוא האחרון שפורח.
 

בארץ, נרקיס אפיל מוגבל מאד בתחום הפריחה שלו – חוף הכרמל. אבל כשהוא פורח – זה בכמויות. אם תסעו בכביש החוף, ותסתכלו על רכסי הכורכר באיזור מעגן מיכאל, תוכלו לראות המוני נרקיסים פורחים. מראה משובב נפש (רק תדאגו שמישהו אחר ינהג, וסעו בזהירות!)

 
אנחנו נסענו לאיזור בריכות הדגים של מעין צבי, ושם פגשנו את הנרקיסים הנפלאים הללו. הם עדינים יותר מהנרקיס המצוי – והריח שלהם נפלא באותה מידה.
הנרקיסים שם נפלאים, ופה ושם צומחים גם בני-חצב סתווייםסתווניות היורה וכדנים קטני פרחים. מאוחר יותר מצטרפים גם כרכומים.
הפעם צלמתי גם את זה: נרקיס אפיל, תת-מין "פיצקלה" : נרקיס בקוטר של סנטימטר אחד…

נכון שהוא חמוד?
אני מאד אוהבת את הכתר המשולש אצל הנרקיסים האפילים. מעניין יותר מהכתר העגול-הסטנדרטי של נרקיס מצוי.
 

כל התמונות צולמו ב8.11.2008 ליד מעין צבי. כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

תרגום

לא מזמן ציטטתי פה שיר של תיאודור סטפנידס, על תוכי. השיר מאד מצא חן בעיני – ותהיתי איך אפשר לתרגם אותו לעברית.

לאחר כמה נסיונות כושלים, פניתי לידידי אבשלום. אבשלום לומד ספרות אנגלית באירלנד, ויש לו חיבה לשירה – וגם את הגישה הנכונה (לפחות לטעמי…)

אבשלום תרגם, ואני כל כך מרוצה מהתוצאה – עד שבקשתי את רשותו לפרסם את התרגום הזה.

אז בעונג רב אני מציגה לפניכם את התרגום:

הספד לתוכי

מאת: תיאודור סטפנידס
תרגם: אבשלום גיסין

שלושים שנה בגאון את פיו פצה,
שלושים שנה – עד לא נותרה נוצה
תוכים, תאמרו, לבטח לא יורדים
לעומק מהותם של הדברים
אולי, אך אין שותף לעסק ביש
האיש?

התמונות כאן הן של שקיעה ברמת הגולן, מול רוג`ום אל הירי – צולמו בתאריך 7.11.2008, וכרגיל אפשר להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא.

חלמונית זעירה – Sternbergia colchiciflora

בטח תהיתם למה לחלמונית הגדולה קוראים "חלמונית גדולה".
אז הגעתם למקום הנכון! כי כאן אני חושפת לפניכם את אחותה: החלמונית הזעירה!
חלמונית זעירה היא חלמונית, והיא אכן זעירה. הקוטר הממוצע של פרח הוא בערך 2 סנטימטרים.

החלמונית הזעירה היא פרח חמקמק. יש שנים שמגיעים לאתרים ידועים, ופוגשים פריחה רבה – ויש שנים שלא רואים כמעט כלום. גם משך הפריחה שלה הוא קצר מאד.
בשנה שעברה, במסגרת השתלמות רת"ם, חיפשנו חלמוניות זעירות בהר כור, ליד כחל (כביש 85, מזרחית לכרמיאל). מצאנו בערך 3.

השנה חזרנו – והיתה פשוט חגיגה. מאות חלמוניות כיסו את ההר. ניצנים בגודל סנטימטר, ואפילו חלמוניות זעירות ששואפות להיות גדולות ומגיעות לקוטר 5 סנטימטרים…

 נרות צהובים זעירים ומאירים הציצו אלינו מכל עבר – זו היתה פשוט חגיגה צהובה, ואנחנו לא יכולנו להפסיק לצלם…

…לפחות, אני לא יכולתי.

 לעומת זאת, לפני 3 שנים ראיתי במערת פער (ליד סאסא) מקבץ של בערך 30 פרטים – ואילו השנה לא ראיתי אפילו אחת. אולי הגעתי מוקדם מדי? אולי.

 כל התמונות כאן צולמו בהר כור, ליד כחל, 7.11.2008
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש על F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

סתוונית היורה – Colchicum stevenii

 
היורה חלף, ואפילו נהנינו ממנו. ואם היורה ירה – מיד צריך לחפש את הפרח המסמל את הסתיו יותר מכולם – סתוונית היורה.
 
אז יצאנו לנו אל מצוק הארבעים – והעיניים זהרו בורוד.
 

 
כבר בתחילת הירידה לחורשת האלונים הקדושים היה משטח ורוד ונפלא. ובהמשך – החגיגה רק התגברה. סתווניות חיכו וקרצו אלינו מכל כיוון ועבר.
 

 
בבודדים, בזוגות ובמקבצים. עדינות ונחמדות.
 

 
אם מסתכלים עליהן מלמעלה, נראה כאילו הן ממש מחיכות אלינו – אני תמיד חייבת לחייך אליהן בחזרה…
 

 
הפקעת של הסתוונית מכילה רעל – הקרוי "קולכיצין". (ושמה הלטיני של הסתוונית – קולכיקום, מאותו מקור). ברעל הזה משתמשים גם לרפואה – מפיקים ממנו תרופות שונות.
 

 
המקור לשם – הוא איזור ושמו קולכיס בצפון תורכיה, לחוף הים השחור. היוונים הכירו את תכונותיו הרעילות של הפרח, ולפי המיתולוגיה היוונית, הסתוונית היתה אחד הצמחים בהם השתמשה מדיאה המכשיפה, שגרה בקולכיס, התאהבה בגיבור יאסון ועזרה לו להשיג את גיזת הזהב.
 

 
בספרו של עזריה אלון "77 שיחות על טבע" כתוב שלסתוונית קוראים גם "בָּר-יוֹרֶה"
אני פשוט אוהבת לראות אותן מציצות בין הסלעים במצוק – כמו עציצים קטנים ומקסימים שנוצרו שם באופן טבעי.
 

 
כל התמונות צולמו במצוק הארבעים בכרמל, 1.11.2008
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
 

 

בן-חצב סתווי – Scilla autumnalis

 
החופש תם, שוב יש עבודה – והסתיו כבר בעיצומו.
אני ממשיכה עם סקירה של פרחי הסתיו. אחד מפרחי הסתיו הנפוצים ביותר בארצנו הוא בן-חצב סתווי. אלא מה?  
זהו פרח כל כך קטן ונחבא אל הכלים, שלרוב פשוט עוברים – ולא שמים לב שהוא שם.
 
יש מקומות שבהם אי אפשר להתעלם ממנו – למשל, בשמורת "ביתן אהרון" (שהיא שמורה פצפונת, ליד ביתן אהרון) הם גדלים במרבדים. ושם, הדבורים באות בשמחה: (4.11.2006)
 

 
ובעצם, עבור הפרחים – זה מה שחשוב. המאביקים באים!

את הפרח הזה צלמתי ברמת הנדיב, 23.10.2008.
 
יש ויכוח האם לקרוא לפרח הזה "בן-חצב סתווני" או "בן-חצב סתווי". הצבע אמנם דומה לזה של הסתוונית, אבל משמעות השם הלטיני – Autumnalis – היא סתווי. לכן, לדעתי נכון יותר לאמר "בן-חצב סתווי".
 

נכון שהוא נראה גדול כשמתקרבים אליו? קוטר כל פרח הוא בערך סנטימטר!  
את התמונה הזו צלמתי בחורשת הארבעים, 1.11.2008 – אחד המקומות האהובים עלי.
עכשיו זהו זמן נפלא לטייל בחורשת הארבעים: הכל מלא סתווניות ובני חצב, ויש כבר גם רקפות וגם נרקיסים! ממש חגיגה!
 

 
אבל תורם של הרקפות והנרקיסים עוד יגיע. כבודם במקומם מונח. את הרשימה הזו אני מקדישה לבני החצב, הצנועים והעדינים.
התמונה פה מעל – וגם התמונות הבאות הם ממצוק הארבעים בכרמל, 1.11.2008
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.