אנחנו מקריאים לילדים שלנו עכשיו את "משפחתי וחיות אחרות". מין בילוי נחמד – כל ערב לפני השינה, קוראים פרק אחד.
ג`ראלד דארל הוא, כמובן, אחד הסופרים החביבים עלי ביותר – וגם איש שאני מאד מעריכה, בגלל פועלו הרב למען שימור טבע, הגנה על הטבע ועל העולם שאנו חיים בו. הילדים שלנו מאד מרוצים מהסיפורים – אתמול קראנו איך לארי פתח קופסת גפרורים מלאה עקרבים על מנת להדליק סיגריה לאחר ארוחת ערב, והכל הפך למהפכה…
ג`ראלד דארל הוא, כמובן, אחד הסופרים החביבים עלי ביותר – וגם איש שאני מאד מעריכה, בגלל פועלו הרב למען שימור טבע, הגנה על הטבע ועל העולם שאנו חיים בו. הילדים שלנו מאד מרוצים מהסיפורים – אתמול קראנו איך לארי פתח קופסת גפרורים מלאה עקרבים על מנת להדליק סיגריה לאחר ארוחת ערב, והכל הפך למהפכה…
אחת הדמויות האהובות בספרים הללו היא ד"ר תאודור סטפנידס – שמלמד את ג`רי הרבה זואולוגיה, ומספר סיפורים מצחיקים כל הזמן.
תיאו היה רופא, משורר, מתרגם ועוד דברים רבים בזכות עצמו. במלחמת העולם השניה, כשהיה בן כמעט 50, הוא התנדב לצבא הבריטי, והיה רופא צבאי ביוון וכרתים.
חיפשתי קצת ברשת – ומצאתי שיר קצר, שהוא כתב – שיר שמאד מצא חן בעיני.
אני מצטטת אותו כאן כלשונו:
דררות על אנטנה, כפר סבא, 3.10.2008
Epitaph to a Parrot
For thirty years he talked in feathered pride For thirty years he talked before he died. You say that parrots do not really know The meaning of the words they speak? Just so, I grant you that you may be right – but then, Do men? |
By Theodore Stephanides
נכון שזה חביב?
מיד צרפתי לזה תמונות של התוכי העיקרי שמסתובב אצלנו בארץ – הדררה הירוקה…
דררות על אנטנה, כפר סבא, 3.10.2008
כאן נכנסתי קצת לדילמה. ג`ראלד דארל, וגם תיאודור סטפנידס, פעלו רבות למען שימור ולימוד. ואני מציגה אותם עם תמונות של מין פולש?
הדררה, למי שלא יודע, היא תוכי שמוצאו באיזור הודו-פקיסטן. וזה כבר מתאים, כי גם ג`רי וגם תיאו נולדו בהודו.
לפני 20-30 שנים ברחו כמה דררות מאנשים שגידלו אותן, ואולי כמה "נשמות טובות" ש"חסו" על התוכים המסכנים שחיים בכלוב – שיחררו אותם סתם כך. הדררות נפגשו, הקימו להקות – והתרבו…
היום יש דררות בכל הארץ – מדן ועד אילת. ראיתי דררות באילת רבות עם טריסטרמיות על חצי בגט שמישהו זרק…
דררות על אנטנה, כפר סבא, 3.10.2008
אז כן, אני דוקא שמה פה את הדררות, הפולשות, שמסתובבות וצורחות כל בוקר ליד הבית שלי – בתור עוד דוגמא לכישלון שלנו בשמירה על הטבע. הדררה היום היא אחת הציפורים הנפוצות בארץ. וחבל שכך. כי זו ציפור אופרטוניסטית ואגרסיבית, והיא דוחקת את רגלי הציפורים המקומיות – כמו חוחיות, דרורים, בולבולים…
דררות על אנטנה, כפר סבא, 3.10.2008
שוב, אין לי מסקנה ואין לי פתרון כרגע. רק שיר נחמד, ותקווה שנלמד מטעויות העבר שלנו.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
ולמעוניינים: רשימת ההמשך: תרגום לשיר.
יההה לא להאמין!!
למה אצלנו אין כאלה? איזה בעסה.
ומשפחתי וחיות אחרות שופך מצחוק
אהבתיאהבתי
ציפור יפה
שמוסיפה צבע (ירוק) ורעש לארצנו.
ומצד אחד חבל ומצד שנינחמד לראות לפעמים תוכים "אמיתיים" מסתובבים סביב הבית שלנו.
ולסיכום? לא נראה לי שכבר אפשר לעשות משהו נגד הדררה הירוקה (או המיינה לצורך העניין) צריך להתמקד בלנסות למנוע את התופעה הבאה…
ובלי קשר לדררות – ג`ראלד דארל כותב נהדר…
אהבתיאהבתי
איזה יפים הטוקים הירוקים האלה
המשך ערב מלבלב
בברכה רחל
~e~
אהבתיאהבתי
תוכים יפים אבל הם באמת מזיקים בטבע
והם רק הולכים ומתרבים ללא הרבה אפשרויות לשלוט בהם….
בדיוק כמו הבעיות בעבר שגרמו צבי המים שנמאסו על האנשים והם זרקו אותם בנחלים :-))
התמונות נהדרות כי אחרי הכל תוכי תמיד זו חיה מרהיבה ביופיה.
אהבתיאהבתי
הבנתי שעל ירושלים הם פסחו כי קר
איזה מזל:)
אהבתיאהבתי
גם אני בדילמה קשה 😦
גם לגבי הדררות וגם לגבי המאינות.
יופי של צילומים 🙂
e
אדי
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
אתה צודק
בכל מה שכתבת.
תודה
אהבתיאהבתי
תודה.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
ואתה כמובן צודק.
עם הצבים היה קל יותר לאסוף אותם – כי אחרי הכל מקורות המים הם ממוקדים יותר.
ציפורים פשוט עפות לכל מקום, אז קשה להשתלט על זה – במיוחד אם במשך 20 שנים לא נעשה שום נסיון…
אהבתיאהבתי
אכן מזל 🙂
אהבתיאהבתי
אצל חברתי בעדנים
ערמה של דרדרות ותוכנים אחרים
לפנות ערב הציוץ הופך למקהלה רצינית
למרות זאת אוהבת את הרעש עדיף על זה של המכוניות
שבוע טוב
אתי
אהבתיאהבתי
תודה. אתה כמובן צודק….
אהבתיאהבתי
ברור שעדיף על רעש מכוניות,
אבל מה לגבי בולבולים ודרורים שהיו שם קודם? 🙂
אהבתיאהבתי