הפעם אני חוזרת אל ענייני שמירת טבע.
וזה לא סיפור הצלחה…
בעקבות דיווח בפורום שמירת טבע, נסענו לנחל אלכסנדר. נסענו לאורך הנחל, בשביל עפר – מכביש 4, מזרחה. הנחל מזוהם, אבל זה לא חדש, נכון? הרבה בקבוקי פלסטיק, קופסאות, שאריות שונות, ואפילו כדורגל צפים בנחל.
ואז ראינו את זה:
נראה תמים, נכון? צמח מים ששט לו בנחל, ויורד עם הזרם.
השלב הבא הוא זה:
זהו מרבד של עדשת-מים – צמח מים שנראה כמו עדשים קטנים שיוצרים מרבד על המים, והוא מנוקד בעלים של אותו צמח, מהתמונה הקודמת. עדשת מים מתפתחת במים שזורמים מאד לאט.
ואז מגיע השלב השלישי:
יפהפה, נכון?
זוהי איכהורניה עבת-רגל, או בשם העממי – יקינטון המים.
לא, אין קשר ליקינטון המוכר. זה צמח ממשפחה אחרת לגמרי – פונטדריים.
וזהו צמח פולש.
זהו צמח שמוצאו בדרום אמריקה.ליתר דיוק, באגן האמזונס בברזיל. לכאן הוא הובא – כנראה – על ידי "נשמות טובות" שנמאס להן לגדל אותו בבית, אז הם זרקו אותו לנחל.
השערה אחרת היא שהוא הגיע הנה מהנילוס, שגם שם הוא מזהם תעלות ויובלים. (לשם הוא הגיע במאה ה19, על ידי קולוניאליסטים שרצו לקשט את הנחלים באיזור)
כאן הוא התפשט, והוא פשוט חוסם את הזרימה של הנחל. יוצר מחסומים וסכרים.
"אבל הוא כל כך יפה!" יאמרו לי. "הסגול הזה נפלא!"
כן, הוא יפה. אני מסכימה. אבל הוא מטרד אקולוגי. למשל, הוא בית גידול מצוין לחלזונות שחיים בסמביוזה עם זחלי הבילהרציה. זוכרים את הבילהרציה?
היא די נכחדה מהארץ. למה לנו להחזיר אותה?
קראתם את מה שצאט ניק כתב על המאנייקית ההודית? אני מסכימה עם כל מילה שלו, ומוסיפה לרשימה שלו את הפרח היפהפה הזה.
הוא מסתדר טוב עם עדשת המים – הוא מאט את הזרימה, והיא מכסה את המים בשכבה ירוקה. הוא פוגם באיכות המים על ידי חסימת המגע של המים עם האויר, וכמובן, דוחק את רגליהם של הצמחים המקומיים שאינם יכולים לצמוח.
אבל… לא הכל רע ושחור. האיכהורניה תורמת לנקיון הנחל – היא קולטת מזהמים שונים, כגון מתכות – והמים נקיים יותר מהזיהום של בני האדם.
אז מה התוצאה? האם עלינו להשאיר אותה שם, או להשמיד?
לצערי, למרות היופי הרב – לדעתי אין מקום להשאיר את יקינטון המים בנחל אלכסנדר. זהו אינו מקומו הטבעי, ובעיות של מים עומדים, ומקומות גידול ליתושים – יש לנו די והותר. נחל אלכסנדר צריך להמשיך לזרום, ולהיות בית למגוון בעלי חיים – אנחנו ראינו שם היום אנפות (אפורות ולבנות), שלדג לבן-חזה, דורסים שונים, נמיה, שפמנונים, צבים משלושה מנים, ועוד ועוד.
עמית מנדלסון, מנהל פורום שמירת טבע, העביר את המידע לרשות הטבע והגנים – והם אמרו לו שהבעיה ידועה מזה שנתיים, ושהם "מנסים לטפל בנושא". אני תוהה למה אין טיפול מסיבי. כפי שזה נראה כרגע, יש אוכלוסיה מבוססת מאד, והיא מתרחבת לאוכלוסיות נוספות במורד הנחל.
כתמיד, אתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
לקריאה נוספת: כאן, מתוך האתר של המרכז לצמחים פולשים וצמחי מים באוניברסיטת פלורידה.
פרחים, פרפרים וכל מיני 
2 תגובות על ״איכהורניה עבת-רגל – Eichhornia crassipes״