עוד משובצות, וקצת שירה.

יש לי חשק לעוד כמה סתווניות, עם רמז לחלמוניות.
ותמיד טוב לקרוא קצת לאה גולדברג, אז אני משלבת –

סְתָו בָּהִיר מאת לאה גולדברג


 

א

סְתָו יְפֵה-תַּפּוּחִים, בְּחִיּוּךְ בַּיְּשָנִי

מְזֹהֶרֶת אֲרֶשֶׁת פָּנָיו הַבְּרִיאָה.

כְּשִׁנַּי נַעֲרָה בֵּין שִׂפְתֵי הַשָׁנִי

מַבְהִיקִים הַיָּמִים בֵּין זְרִיחָה לִשְקִיעָה.

 

אֲדָמָה כַּפְרִיָּה שֶׁהָיְתָה לָהּ עֶדְנָה,

שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָתַיִם קִשּׁוּט סוּדָרָהּ,

בִּזְרוֹעוֹת צוֹהֲלוֹת הִיא נוֹשֵׁאת פְּרִי בִּטְנָהּ

בְּחֻצְפָּה חִנָּנִית בִּתְמִימוּת יְהִירָה.

 

לִפְנוֹת עֶרֶב עוֹמֶדֶת מוּל שְׂדוֹת הַתִּלְתָּן

בַּאֲוִיר יְרַקְרַק וְצוֹנַן וְצָלוּל

גְעִיַּת הַפָּרוֹת הַחוֹזְרוֹת לְרִפְתָּן

כְּמִזְמוֹר אַהֲבָה שֶׁל אֱלוּל.

ב

כְּכָל אֲשֶׁר יִקְצַר, כֵּן יְרֻכַּז

בִּצְלִילוּתוֹ, בְּרֵיחַ פְּרִי וָגֹדֶשׁ

יוֹמוֹ שֶׁל סְתָו, וְהוּא בָּהִיר וָעַז

כְּמוֹ חָרוּז שָׁנוּן בְּזֶה הַחֹדֶשׁ.

 

כָּל תַּמְצִיתוֹ בְּרַעַד שֶׁל חַלּוֹן

מֵהֵד אַגָּס נוֹשֵר בֵּין הָעַרְבַּיִם,

אוֹ בְּעָלֶה זָהׁב שֶׁל עֵץ אַלּוֹן

אֲשֶׁר גִּידָיו יְרַקְרַקִּים עֲדַיִן.

 

וְלִפְרָקִים תִּטְעַם אֶת טַעֲמוֹ

אֲשֶׁר בְּצִנָּתוֹ יַסְתִּיר חֻמּוֹ

וּבְחֻמוֹ – קְמִילַת גַּנִּים דּוֹעֶכֶת.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא. התמונות צולמו ברכס בשנית, 14.10.2008