צפורן חתול אחר

כשכתבתי בשבוע שעבר על צפורני החתול, AquaG – שהיא חברה טובה שלי – שאלה על "צפורן ההוא, שלא היה פרח".
אז מיד שלפתי את אלבום התמונות הישן, זה שיש בו תמונות מלפני 20 שנים בערך – וסרקתי, והנה הוא לפניכם, בכל הדרו ופארו.

זהו צפורן חתול. הוא אמץ אותי כשהייתי בת 16: יום אחד הוא הגיע, כשאני ישבתי וקראתי בחצר, יפהפה וג`ינג`י. מובן שמיד רצתי והבאתי לו אוכל. הוא אכל בשמחה, והתיישב לנוח בחייקי. מאותו רגע הוא עבר אלינו הביתה – וגר אצלינו בערך 6 שנים – עד שיום אחד הוא נעלם.

מכל החתולים שהיו לי ולבני משפחתי, והיו (ויש) הרבה – צפורן הוא ללא ספק הכי נפלא, הכי ג`ינג`י, הכי חכם והכי אהוב על כולנו.

צפורן היה חתול נפלא. הוא דבר איתנו, הוא הבין אותנו. הוא פתח את דלת הבית כשרצה לצאת, והיה ישן בכל מיני מקומות מעניינים…. תמיד הוא אהב גובה – לישון ולראות הכל מלמעלה.
כאן, למשל,  הוא עלה לו לנוח בקערה שהיתה מונחת לקישוט על הארון העליון במטבח.


שתי התמונות צולמו ב1989-1990, בחיפה. את הראשונה אני די בטוחה שאני צלמתי – אבל את השניה אני חושבת שאבא או אמא שלי צלמו. (זה בסדר, יש לי אישור מהם להשתמש בתמונה… )
(ואם מישהו לא הבין עדיין, קראנו לו ככה בגלל הצבע!)
כרגיל, אתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש f11 על מנת לראות אותן בגודל מלא! תהנו!

מודעות פרסומת

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s