שפירית כתומה

קיץ, חם, ואין הרבה פריחה.

אז מה עושים? מצלמים שפיריות.

אז צלמתי. ואז עברתי על אלבום השפיראים של עמיר ווינשטיין, והשוויתי – ניסיתי למצוא מה צלמתי. עמיר (שהבלוג שלו מופיע ברשימת הבלוגים בצד – "חרקים – עולם קטן בגדול") הוא מומחה לחרקים, ולצלום. האיש הזה הוא אוצר של ידע, בכל הקשור למה שאני בדרך כלל אגדיר כ"אמאלה! ג`וק!!!".

בקיצור, עברתי על השפיריות שם – ואני לא בטוחה כלל. יש שם שפירית אדומה שדומה לשלי, וישנה Sympetrum fonscolombii – מה יותר דומה? אני משאירה את זו כ"שפירית" וזהו.

צלמתי אותה בנחל תנינים, 16.9.2006

אם אתם מסתכלים במקרה באלבום ההוא (שיש בו תמונות מדהימות), ודאי תשימו לב שיש שפּיריות, ויש שפריריות.

ואתם בטח רוצים לדעת מה ההבדל, נכון?

ובכן, הסימן הכי פשוט שיש – הוא מצב הכנפיים בשעת המנוחה.

שימו לב לשפיריות שלי: בשעת מנוחה הכנפיים פרושות לרווחה. אצל שפריריות הן מקופלות.

וזאת למה? השפריריות הן מעט פרימיטיביות יותר מן השפיריות. כשהן מרחפות, כל כנף מרפרפת לה בפני עצמה, בלי תאום עם השאר. לשפיריות יש מעין קרס קטן שמחזיק כל זוג כנפיים ביחד.

התוצאה היא תעופה טובה יותר, אבל גם עזרה בשיווי משקל! לשפירית נוח לשמור על שיווי משקל עם כנפיים פרושות. אצל השפרירית זה בלתי אפשרי. אז היא מקפלת את כנפיה.