הפרח שלי היום הוא הנימפיאה התכולה.
אני משערת שכולם מכירים את הנימפיאות התרבותיות – מאד פופולריות בגינון בבריכות נוי.
אבל יש בארץ שני מיני בר של נימפיאה! נימפאה לבנה (בעלת פרח לבן לחלוטין) ונימפאה תכולה (ששולי הפרח אצלה הם בעלי גוון תכלכל). שניהם – כמובן – בסכנת הכחדה. שניהם גדלו בנחלי מישור החוף ובביצות של מישור החוף והעמקים, שאותם ייבשנו כבר מזמן. מעטים שרדו.
אני משערת שכולם מכירים את הנימפיאות התרבותיות – מאד פופולריות בגינון בבריכות נוי.
אבל יש בארץ שני מיני בר של נימפיאה! נימפאה לבנה (בעלת פרח לבן לחלוטין) ונימפאה תכולה (ששולי הפרח אצלה הם בעלי גוון תכלכל). שניהם – כמובן – בסכנת הכחדה. שניהם גדלו בנחלי מישור החוף ובביצות של מישור החוף והעמקים, שאותם ייבשנו כבר מזמן. מעטים שרדו.
הנימפאה התכולה – מהבחינה הזו – היא ממש סיפור הצלה. ב12.6.2008 השנה, השתתפתי בסיור רת"ם בעמק זבולון, וכחלק מהסיור טיילנו בשמורת עין אפק שליד צור שלום (קרית ביאליק). בשמורה פגשנו את מנהלת השמורה – ג`יזל – והיא סיפרה לנו את סיפור הצלתן של הנימפאות. אני חושבת שזהו סיפור חשוב והצלחה חשובה בהגנה על הטבע – ולכן אני אספר כאן את הסיפור.
הנימפאה התכולה פרחה בביצות של עמק זבולון והסביבה, ולאט לאט נכחדה. נחלים יובשו, ביצות יובשו, בריכות נעלמו או זוהמו – והנימפאה צריכה מים נקיים.
בשלב מסוים, האנשים הטובים בעין אפק שמו לב לבעיה – והתחילו לעשות הכל על מנת להציל את הנימפאה. הם דאגו לנקיון הבריכות, והתחילו לעקוב אחרי כמות הפריחה, הפירות… כלום לא עזר. הנימפאות המשיכו להתמעט.
עובדי עין אפק התחילו לחפש גורמים חיצוניים – מי פוגע בנימפאות? התנאים בבריכה היו ללא רבב. הם חשדו בנוטריות – שהן מין פולש בארץ, והובאו הנה על ידי האדם לפני כמאה שנים.
אז הם גידרו היטב את בריכות הנימפאות – ועדיין זה לא עזר. הנמפאות המשיכו למות.
ממש תעלומה בלשית.
המצב החמיר, ובסופו של דבר נשאר קנה השורש האחרון של הנימפאה האחרונה.
מיואשים, עובדי עין אפק שלפו אותו על מנת להעביר אותו לצנצנת סגורה ואולי לקבל עזרה ממומחים בחו"ל…
ואז להפתעתם הם גילו שקנה השורש של הנימפאה מלא בחלזונות מים שחורים קטנים! המים היו כל כך נקיים, שהחלזונות התרבו – ואכלו את הנימפאות!
ג`יזל סיפרה לנו איך הם ישבו עם פינצטה, ושלו את אותם חלזונות זעירים אחד-אחד, עד שהם ניקו את קנה השורש מכולם.
ואז הם בנו בריכה איקלום לאותה נימפאה תכולה, אחרונה חביבה.
הנימפאה התאוששה במהירות, עכשיו כשכבר לא היו עליה הטפילים, ואף התרבתה יפה.
כל כך יפה, עד שכיום – פרט לבריכות האקלום, היא הוחזרה למספר נקודות בנחל נעמן (הנחל שמתחיל בעין אפק) וכן לשמורות טבע נוספות באיזור.
אני חושבת שהסיפור הזה הוא משמח ומעודד, ואני מקווה שיירבו כמותו בארץ. וכמובן, אני רוצה לאמר שאני מלאת הערכה לאנשי רשות הטבע של עין אפק, שהצילו ערך טבע נדיר ומיוחד כל כך!
התמונות צולמו כולן בעין אפק, בתאריכים 12.6.2008 ו-27.7.2008. ואם אתם מחפשים יעד לטיול קל, שאת חלק מהמסלולים ניתן לעשות עם עגלת תינוק – או, להבדיל, כסא גלגלים – ובכל זאת לראות טבע, סיפורי הצלחה של שמירה על הטבע ומקום נעים ויפהפה – אני ממליצה על שמורת עין אפק. גם עכשיו, גם בשיא הקיץ. ליד בריכת הנימפאות פורחים גם פרטים מעטים של סם-כלב מזרחי. השמורה מלאה מציאות – והילדים היו מאושרים מהטיול על הגשר הארוך ב"אגם".
2 תגובות על ״נימפאה תכולה – Nymphaea nouchali״