קצח השדה הוא פרח מקסים – עם שם לא מוצלח. השם הלטיני הרבה יותר נעים ומתגלגל על הלשון: נייג`לה. גורם לי לחשוב על נייג`ל הותורן – שתמיד היה חביב עלי.
אבל העברי? חתוך. קצר, וצבאי. בטח יש גם ראשי תיבות מאחוריו. קצ"ח. רק שאני לא בטוחה מהם: אתם מוזמנים להציע משמעויות לראשי התיבות הצבאיים הללו… 
הקצח פורח עכשיו! כן – במאי וביוני – לאורך מישור החוף, רצוי בחולות. מכירים את חוף "הולידי אין" באשקלון? צפונית לו, עדיין ניתן למצוא קצח. אבל לא לזמן רב: כבר מתוכננת שם בניה. שם צלמתי את התמונה העליונה – לפני 3 שנים (4.6.2005).
מעל: קצח השדה מגן לאומי חוף השרון, 31.5.08 ואחריו – מחוף אשקלון, 3.5.2006
חשבתי מה עוד אפשר לכתוב על קצח, ובסוף מצאתי מתכון לעוגיות קצח. למען האמת, אף פעם לא ניסיתי את זה. אבל לפזר קצת זרעי קצח על מאפים זה מאד טעים בעיני. זרעי הקצח שמשתמשים בהם כתבלין הם של קצח תרבותי. הוא דומה לקצח השדה.
והנה עוד שלשה מחוף אשקלון, 4.6.2005:
הקצח מדהים כל פעם במורכבות של הפרח – העלים הקטנים המפוספסים, מעל העלים התכולים – נותנים אפקט של מין חצאית מזרח-אירופאית יפהפיה, וכל שלל האבקנים, צלקות וכו` וכו` באמצע – פשוט מדהימים כל פעם מחדש.
אני גומרת את הרשימה הזו בעוד זר, מחוף השרון, 31.5.2008
פרחים, פרפרים וכל מיני 
לא זוכרת את הרשומה הזו מוזר?
מעניין.
אתי
אהבתיאהבתי